ממש מול מוריס, הקצב והמסעדן, אחרי דלת ברזל אפורה, במעלה גרם המדרגות, בסטודיו ה"אטלייה" של טלי פרידמן – החלל הקולינרי שפועל בשוק מחנה יהודה כ-11 שנה – ריק מאנשים. הקורונה לא פסחה על אף עסק, במיוחד כמו של פרידמן שעוסק בתיירות ובתרבות בילוי ואוכל. פרידמן, 44, ילידת אזור השוק, שגדלה בין הבסטות ומכירה כל מרצפת, שבורה או שלמה, בשוק הכי גדול בארץ, משמשת בשנה האחרונה יושבת ראש ועד הסוחרים. היא לא שיערה שהתפקיד יוביל אותה בשבוע שעבר לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה על איומים, שהיא לטענתה קיבלה מצד דיירים באזור. איומים על חייה וגם על חיי ילדיה.
"אני חושבת שאם לא הייתי אישה לא הייתי מקבלת מבול של קללות והאשמות", אומרת פרידמן בשיחה גלוית לב עם "כל העיר". "אם הייתי גבר לא היו מעיזים לדבר אלי כמו שדיברו, ולא היו מעזים לדבר על ילדיי. קיבלתי למעלה מ-100 הודעות ושיחות טלפון. לא נעים להגיד, אבל לשום גבר לא היו אומרים את הדברים שאמרו לי בטלפון, והיו דברים קשים. להשתמש בילדים שלי? לאיים שיגיעו עד הבית שלי? למה? כי אני אישה שחיה לבד?".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"אני לא ישנה טוב, אני לא ישנה מתחילת משבר הקורונה, אבל אני חזקה ויש לי תמיכה חזקה מהסוחרים", מתארת פרידמן. "קיבלתי חיזוקים רבים מסוחרים רבים. קיבלתי גם המון תמיכה מהילדים שלי, יש רגעים שהם רואים את התסכול שלי, אבל הם בעיקר תומכים. הילדים שלי רואים את העשייה שלי והרבה פעמים הם אמרו לי 'אמא, באמת למה את צריכה את כל הצעקות והקללות האלה?'. אבל אני יודעת שאני עושה כאן משהו טוב, אני רוצה להרים את השוק, במיוחד אחרי הקורונה, ההצלחה של שוק מחנה יהודה חשובה לי, אם נעשה את זה בדרך הנכונה – זו תהיה הצלחה גם של התושבים".
הרקע לעימות החריף – תוכנית המדרחובים, שמעוררת סערה באזור. מצד אחד סוחרים שתומכים בפרויקט שכולל סגירת רחובות בשוק והפעלת אמני רחוב במטרה למשוך ציבור מבלים ולהחיות את העסקים; מצד השני – דיירים, סוחרים אחרים ויו"ר מינהל קהילתי לב העיר שמתנגדים למהלך בשל תלונות על מפגעי רעש ותברואה וחסימת הנגישות לבתים.
את יכולה להבין את הטענות על מפגעי רעש ותברואה חמורים, כמו למשל תלונות על בליינים שעושים את צרכיהם ליד ביתם?
"אני יכולה להבין את תלונות התושבים בעבר. כבר לפני חצי שנה התחלתי לעבוד על אכיפה של מפגעי הרעש והתברואה, שזה אומר לסגור את חצרות השוק כדי שדברים כאלה לא יקרו. אני יכולה להבין שצף כאן תסכול של שנים, ולכן אני חושבת שראוי לטפל בהם, למרות שאני לא נציגת התושבים. בסך הכל, אני חושבת שהמדרחוב יעשה להם רק טוב, כי כרגע האכיפה סביב הרעש וסביב הבליינים היא מתוגברת. עובדי התברואה דואגים לנקות, ובשעה 23:00 זה נגמר, והשקט נשמר. יש משהו טוב בסדר הזה", מדגישה פרידמן. "גם דאגנו למקומות חניה חלופיים לדיירים ולשאטלים שייקחו אותם לבתים. כל מי שהביא לפתחנו איזושהי מצוקה נתנו לו פתרון. ניגשה אלי שכנה וסיפרה שעושים צרכים בפתח הבניין – אנחנו כרגע במשא ומתן עם כלל הדיירים אם הם מסכימים שננעל את הדלת. יש פתרונות לכל דבר, אבל אני חשובת שהפתרונות צריכים להיות בדרך של הידברות".
"עולות המון מצוקות של שנים", מוסיפה פרידמן, "אני רוצה להכיל את המצוקות האלה כדי לפתור אותן, אבל דרכי זו דרך אחרת. אני לא בעד מאבקים – במאבקים לא משיגים שום דבר. יש לנו ראש עיר, משה ליאון, שמעוניין מאוד לסייע. אני לא מכירה מישהו שמזמין אליו ללשכה בעלי עסקים ושואל אותם 'איפה אפשר לעזור', יש יכולת הכלה והקשבה ללמוד את השטח מקרוב. חשובים לו הפרטים הקטנים של בעלי העסקים – 'איך היה הפדיון שלך', 'איזה עוד פתרון אפשר להביא'. אנחנו ננסה לפתוח בקרוב עוד חניון, עם עוד 200 מקומות חניה, כל הזמן יש כאן גורמים שחושבים איך לעזור למקום הזה".
עוד לפני התלונה למשטרה – יו"ר מינהל קהילתי לב העיר ד"ר אופיר לנג הגיש תביעת לשון הרע נגד פרידמן. לטענת לנג, בראיון שנתנה פרידמן לדף הפייסבוק 'מדינת ירושלים' "נאמרו בו דברים פוגעניים ומשמיצים".
"תביעות השתקה לא ירתיעו אותי", מתייחסת פרידמן לתביעה שהוגשה נגדה ומציינת כי "יש דרך אחת בעיני וזו דרך ההידברות. אם נוצר קושי צריך למצוא פתרון. הרי זו תוכנית עירונית, לא אני המצאתי אותה וגם לא ראש העיר המציא אותה. זו תוכנית שמיושמת בהצלחה בערים בעולם, וזה חיקוי. גם בתל אביב הולכים לרוץ איתה, וגם שם אני מניחה שיהיו הרבה אתגרים. אם לא נתכנס פנימה ונתאגד בחשיבה למען כולם, העיר הזו תתמוטט".
מתי דיברת עם אופיר לנג?
"לפני הרבה זמן, ותמיד כשדיברנו זה היה ביוזמתי כדי להציף דברים שהגיעו לפתחי במטרה לקדם ולסייע".
"אני בת השכונה", מוסיפה פרידמן, "אמא שלי עדיין גרה באזור, זה הבית שלי. אם יש תלונות ובעיות אני אשמח שזה יגיע לפתחי. זה צריך להיות בדרך של הידברות וחשוב שהמינהל הקהילתי יעבוד עם ועד הסוחרים".
לנג מסר בתגובה לדבריה של פרידמן: "במסגרת הפעילות הציבורית שלנו לרווחת תושבי השכונה, המינהל ואנוכי חשופים לביקורת ומברכים עליה, משום שזו הדרך להשתפר כל הזמן. עם זאת, יש הבדל בין ביקורת ואמירות קשות במסגרת חופש הביטוי, לבין חוסר תום לב בפרסום פומבי ושקרי שכל מטרתו להכפיש מתוך אינטרסים זרים ובניגוד לחוק, כפי שעשתה גב' פרידמן. חרף פניות שונות אליה לתקן את הדברים ולהתנצל היא בחרה שלא לעשות זאת. אין בכוונתנו לאפשר חצייה שכזו של קווים אדומים והתנהגות דורסנית, והתביעה והחומרים המצורפים אליה מדברים בעד עצמם".
מדרחוב אגריפס, שוק מחנה יהודה, חמישי שעבר (צילום: רון ירקוני יחסי ציבור)
"כמה עסקים בודדים לא שרדו את הקורונה"
בלב משבר הקורונה, בעת שהממשלה אישרה לפתוח את איקאה, אך את שוק מחנה יהודה השאירה סגור, פרידמן זעקה את קולותיהם של הסוחרים בכלל ערוצי התקשורת וקראה לממשלה להפוך את החלטתה. "היה מאוד קשה, עשינו לילות כימים כדי שהשוק המסורתי יכול היה להיפתח כי עשו כאן איפה ואיפה. זה לא ייתכן שהמרכולים והסופרים שחלקם היו בסמוך אלינו נשארו פתוחים, והשוק המסורתי נשאר סגור. זו היתה מלחמה צודקת. בעניין הזה ראש העיר סייע לנו בצורה יוצאת מהכלל, וגם ראש הממשלה".
דווקא היה נראה שראש הממשלה נתניהו שכח את השוק. היו סוחרים שכעסו ונפגעו ממנו מאוד.
"אני חושבת שאני יכולה להעביר את האחריות למשרד הבריאות, שהתנהל קצת בצורה כאוטית וקיבל החלטות שגויות. ראש הממשלה, בשיחה שהיתה לנו יחד בזום, הפנה את זה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ואמר לו שהוא רוצה לראות איך השוק חוזר לשגרה. אני לא עוסקת בלשפוט מי עשה מה ואיזה החלטות היו נכונות או לא. בכללי – שוק מחנה יהודה כמו שאר השווקים בארץ היה צריך להישאר פתוח. לא היתה שום סיבה שחנות שמוכרת מלפפונים בשוק תישאר סגורה, כשבסופר אפשר לקנות מלפפונים. אנחנו איבדנו המון מהקונים לטובת הסוחרים, כעת, אנחנו צריכים לרכוש את אמון הציבור מחדש".
איך אתם פועלים כדי לשנות בחזרה את הרגלי הצריכה של הקונים? איך תחזירו אותם לשוק?
"העובדה שיש כאן סדרנים מסביב לשעון שבודקים לכולם חום, ומוודאים שכולם מסתובבים עם מסכות ונותנים לאנשים את ההרגשה שאין כאן צפיפות, נמצאים באוויר הפתוח. אנחנו מנסים לפמפם את זה כל הזמן לציבור הקונים שלנו. הקצנו חניה חינם לבאי השוק, שעתיים ראשונות, למי שקונה מעל 100 שקלים תמורת קבלות. זה משהו שמעולם לא היה בשוק מחנה יהודה. יש לנו מחשבה יצירתית מאוד גדולה איך לסייע ללב הפועם של השוק".
טלי פרידמן (צילום: אנטולי מיכאלו)
פרידמן מספרת כי "מתוך 600 עסקים, כמה בודדים לא שרדו את הקורונה, אבל אנחנו נראה את התמונה המלאה רק בעוד חודשיים. יש עסקים כרגע שעדיין מצליחים לשרוד ולאחוז בקרנות המזבח. במידה ויהיה כאן גל שני זו תהיה מכה קשה מאוד, כמו לכל ישראל".
בחזרה לתוכנית המדרחובים – היא מוצלחת? היא מחייה את השוק מחדש?
"תקופת הקורונה זו אחת התקופות הכי מאתגרות שחווינו אי פעם, יותר מתקופת הפיגועים. בעיני התוכנית היא טובה, אנחנו רק בוחנים אותה כל פעם מחדש. כרגע, אין לנו עדיין תיירות פנים, ואנחנו מחכים מאוד לרגע הזה. ברגע שייפתחו בתי המלון בירושלים זו תהיה האינדיקציה הטובה האם התוכנית הזו טובה. כרגע אנחנו בודקים ויורדים לרזולוציות הכי קטנות. בודקים מי הרוויח, מי לא הרוויח, כמה עלה הפדיון. תוך כדי תנועה החלטנו שאת רחוב חלחול אנחנו פותחים, אין שום צורך שהוא ייסגר".
מה את שומעת בשטח – עסקים מדווחים על עלייה בפדיונות?
"ברחובות שנסגרו בפאתי השוק העסקים מדווחים על עלייה של קרוב ל-50 אחוזים, שזה מאוד משמח. בשבוע הראשון ראינו שהשוק המסורתי נפגע ומיד תיקנו את זה, הכנסנו אירועי תרבות שהרימו את השוק. חשוב לי לשמוע את הסוחרים כל שבוע, כמעט על בסיס יומיומי. אני שמחה להגיד שבשבוע האחרון ראינו שזה עובד. אין ביכולתנו לעשות עוד דברים נוספים בגלל שיש לנו הגבלות קורונה, למרות שראש העיר נתן לנו אור ירוק לנסות תחת המגבלות להכניס אירועים גדולים יותר, כדי לעורר את השוק ולעורר גם את מרכז העיר. הרי כל מה שמצליח בשוק זולג החוצה, וחשוב שתהיה הזליגה הזו כדי שכל העיר תתרומם. אבל זו תקופה כלכלית מאוד-מאוד קשה".
לקראת חודש אוגוסט צפויות להיערך בשוק בחירות לראשות ועד הסוחרים – פרידמן מתכוונת להתמודד. "אני קיבלתי את התפקיד הזה לפני שנה בתנאי שיהיו בחירות בקרוב", מבהירה פרידמן. "לצערי, הן התעכבו בגלל הקורונה. אם בעבר צעקתי שהסוחרים צריכים להשמיע את קולם אני עדיין מאמינה בזה, לכל סוחר וסוחר יש זכות להביע את דעתו וחשוב לשמוע את כל הקולות בשוק. אני רוצה שלמי שאכפת מהשוק ורוצה לקדם אותו למקומות טובים יותר כדאי שיתמודד, בין אם כחבר ועד או כיו"ר".
- המהומה סביב תפילת נשות הכותל
- הקרב האחרון של הירוקים – ההכרעה בנוגע לרכס לבן
- מול בתי הדיירים – החלם בשכונת מלחה
- עד הבית: זירת המשלוחים והאספקה של ירושלים
מגוחך
מגוחך לשמוע אייך כאן כל הזמן מנסים להיות ולהדמות לחו"ל,והכוונה למדינות המערב,ששם יש סדר,חוק,התחשבות,ואוזן קשבת וכאשר עושים פרוייקטים ציבוריים אז עושים אותם תוך מחקר וישום על כל צדדיו.
אנחנו מדינה פרימיטיבית,לא יעזור כמה ננסה להדמות לחו"ל זה לא יקרה.וזה בכל הבייט.
דוגמא קטנה יש תקנות להוצאת שולחנות וכסאות למרחב הציבורי ואני מכוון לימים רגילים,בעולם וכאן,בעולם ההנחיות מיושמות בצורה קפדנית תוך התחשבות בכל המרחב.
כאן הן בגדר המלצה,ברגע שיש היתר אז בעל בית הקפה יכול לעשות כרצונו,אכיפה? במקרה הטוב יגיעו פעם אחת,אחר כך כבר יתעלמו.
מוזיקה מחוץ לבתי עסק,כאן גונג"ל של רעש בכל מקום,כל אחד תולה רמקול מחוץ לעסק,מרעיש ועושה רעש סביבתי,בחו"ל? תזכרו מתי שמעתם רעש מחוץ לבתי העסק שמפריע לכל הסביבה.שלא לדבר על לכלוך,ועוד …
יותר מזה,אנשים בחו"ל יש להם בדרך כלל,את עניין שמירת החוק והסדר,התחשבות בסביבה,ואם זה לא קורה מה שבדרך כלל נדיר,אז יש אכיפה חזקה.
אצלנו מדינה פרימיטיבית.כל אחד עושה ככל העולה על רוחו,מפעיל עסקים אייך שבא לו,אין סדר,אין חוק.
אז מספיק לקשקש על הנסיון להיות כמו בחו"ל.
דבר אחרון,בחו"ל יש תכנון עיר איפה כמה ואייך יורכבו מרכזי המסחר,איפה הבילוי ובאיזה מינון.