בעוד כשלושה שבועות ליגת העל בכדורסל צפויה לחזור, אבל ההרגשה היא לאו דווקא חגיגית כי אם יותר תחושה של תקופת מעבר לפני פתיחת עונת 2020/21. זה נראה מעין יצור כלאיים מוזר, סוג של ליגת קיץ למתקדמים, שנותנת לקבוצות הליגה לבחון שחקנים. וכל זה, בשלב זה לפחות, בלי אוהדים במגרשים.
ואחרי שאמרתי את כל זה – כחובב כדורסל מושבע לא פחת מאשר אוהד הפועל מושבע – אני בהחלט מצפה לרגע שבו המשחקים יחלו. כנראה שזה מה שקורה כאשר לוקחים ביום אחד בהיר את המשחק שאתה כל כך אוהב לתקופה לא מבוטלת – גם אם הוא חוזר אליך שבור, אתה מקבל אותו בשמחה ובזרועות פתוחות. ככה זה כשאוהבים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אייל חומסקי וגיא הראל, כפי שכולם יודעים, נלחמו על חזרת הליגה. אני חושב שבמלחמה הזו היה הרבה יותר מסר כלפי מכבי תל אביב מאשר רצון לחזור ולשחק כדורסל (והרצון הזה בהחלט קיים).
בהפועל מודיעים בצורה עקיפה, אולי אפילו ישירה, ששלטון הכדורסל היחיד של מכבי תל אביב נגמר וגם איומי עזיבה כאלה ואחרים לא מפחידים אותם. ביחד עם שותפים לחזית (הצפוי – רמי כהן מהפועל תל אביב והמפתיע – יניב כהן מנס ציונה), הפועל חיזקה את מעמדה בליגה הישראלית. וזה רק בליגה, כי באירופה מכבי עדיין נמצאת בספרה אחרת.
כדי לתרגם את העליונות בליגה הישראלית לתארים, ראשי הפועל הרגישו, ובצדק, שהשנה יש סיכוי מצוין לאליפות בקרב ראש בראש עם הצהובים. הקרב שיתחולל על המגרש, אם מכבי לא תבריז ממנו, יהיה ראי על מה שקורה בעצם מאחורי הקלעים – בזירת האיגוד/מנהלת הפוליטית על השליטה בענף.
חומסקי, כזכור לכולם, אמר את זה בפה מלא – מכבי שמה רגליים להשתתפות הפועל ביורוליג, ודיוויד פדרמן אפילו אישר את זה בין השורות. מאותו רגע העניינים בין הפועל למכבי התחממו עוד יותר, והיריבות שבין הקודקודים צפויה לגלוש גם לפרקט במשחקים הקרובים.
האקט של ראשי הפועל, ובעיקר העובדה שהם לא נרתעו מאיומי העזיבה של מכבי את הליגה, הוביל את הצהובים לנסות למצוא פתרון – בצעד שחושף את הבלוף ארוך השנים של מכבי על כך שהליגה צריכה אותה יותר מאשר היה צריכה את הליגה.
המרוויחה העיקרית היא, כאמור, הפועל שחיזקה את מעמדה כמועדון חזק וכארגון גדול. בנוסף, הראל את חומסקי (ביחד עם עודד קטש, יותם הלפרין ושאר חברי ההנהלה) הצליחו להחזיר שישה מתוך שבעת הזרים – מה שיקנה ללא ספק יתרון על פני קבוצות הליגה בדרך לקרב אליפות הקיץ מול הצ'ילבה הצהובה. כמו שכבר אמרתי – זו רק יריית הפתיחה לקראת העונה הבאה ונושאים נוספים שיהיו על הפרק. יהיה מעניין.
בהפועל גם חושבים על העונה הבאה, ועל אלה שיבואו אחריה, זאת עם ההחתמה של הפורוורד הליטאי המוכשר דוידאס סרבידיס. אולם למרות ההתלהבות של לא מעט גורמים מההחתמה – אני חושב שהיא רעה להפועל וגם לשחקן עצמו. סרבידיס, בן 19 בסך הכל, זקוק אולי למועדון שיתחרה ברמות הגבוהות, אבל הוא בעיקר זקוק למקום שיוכל להכיל טעויות של שחקנים צעירים, שיוכל לתת לו זמן הסתגלות גדול ובעיקר הרבה דקות. לא בטוח שהפועל יכולה להרשות לעצמה לתת לו את הדברים הללו. הצפי שלו הוא שמהר מאוד נראה את הליטאי מושאל לקבוצה אחרת, בדרך למקום שבו הוא באמת יוכל להתפתח.
ואם כבר עמדה מספר 3 – למה לא להחזיר את רפי מנקו שגדל במועדון?
תגובות