את ליל הסדר האחרון ציינו אלי ומזל גדעוני בביתם שבקטמון ללא המשפחה המורחבת, בהתאם להגבלות הקורונה. תמונתו הגדולה של בנם, סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, היתה מונחת על שולחן החג, לצד תמונות נוספות של המשפחה. גם ביום הזיכרון הקרוב לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, ההורים יעמדו בצפירה בביתם – מול תמונתו של בנם הצעיר, שנקטף לפני שש שנים ברפיח, בעת מבצע צוק איתן, כשהוא רק בן 20. השנה הם החליטו, בעקבות ההנחיות שאוסרות על הגעה לבתי העלמין הצבאיים, שלא לעלות לקברו של בנם בהר הרצל ביום הזיכרון, אלא יום לפני – ביום שני בבוקר.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"התחושות הן מאוד מאוד קשות", מתארת בשיחה עם "כל העיר" מזל גדעוני, אמו של סמ"ר ליאל גדעוני. "התחושות הן מאתגרות, מורכבות. וזה שאנחנו לא פוגשים את המשפחה המורחבת, את הנכדות שלי, זה לא מקל. את ליל הסדר עברנו לבד, וגם את יום הזיכרון נעבור לבד. לא יהיה את המפגש עם החברים, הצוות, המשפחה, כולם שמגיעים אלינו הביתה ליום הפתוח, מחבקים, זוכרים ומעלים חוויות. כל זה נותן כוח עד לפעם הבאה – אם זה אזכרה, יום הולדת, הפנינג, וכל ההרצאות והטקסים. שם אנחנו מרגישים את החיבוק ואת ההנצחה והזיכרון שנותנים איכשהו כוח וחיזוק. ועכשיו אין את זה וזה יחסר מאוד".
סמ"ר ליאל גדעוני נפל ביום 1 באוגוסט 2014, יומו האחרון של מבצע צוק איתן, שנודע גם בשם 'יום שישי השחור'. סמ"ר גדעוני ז"ל, לוחם גבעתי בן ה-20, נהרג לצד מפקדו סרן בניה שראל ולצד סרן הדר גולדין בקרב מול מחבלים בסמטאות רפיח. ליאל גדעוני ז"ל הותיר אחריו הורים – מזל ואלי, ושלושה אחים – ציון, ניר ואור.
השנה החליטו חבריו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל להנציח את זכרו באמצעות חלוקת סלי מזון לנזקקים, במטרה לשמור על הדרך שאפיינה אותו ולעלות חיוך לאנשים. כמו כן, בית חב"ד הוציא השנה מסכות מגן עם תמונתו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, שעליה כתוב בגדול "תחייכו".
מזל גדעוני מוסיפה ומספרת על ההחלטה שלא להגיע לבית העלמין ביום הזיכרון. "יחסר לא להיות ביחד עם ליאל ביום הזיכרון, אבל קודם כל אנחנו אנשי חוק שמכבדים את מה שהמדינה קובעת", אומרת גדעוני. "וגם אנחנו לא רוצים להרגיש אי נעימות, לא רוצים להתעמת מול אנשי כוחות הביטחון, שבסך הכל עושים את עבודתם. נכון שזה המקום שהכי היינו רוצים להיות בו בזמן הצפירה, להתייחד עם ליאל. אנחנו נעלה ביום שני לליאל וביום הזיכרון נהיה לבד בבית".
"התגובה שלי הראשונית היתה דומה למשפחות שמתכוונות לעלות להר הרצל", מציינת מזל גדעוני. "'מי יעצור אותי מלהגיע לבן שלי ביום הזה', אבל אחרי מחשבה הבנתי שאני מגיעה המון לליאל, כמעט כל יום, זה המקום שאני מרגישה הכי קרובה אליו פיזית, ובתקופת הקורונה – הפעמים היחידות שיצאתי מהבית בחודש האחרון זה היה להר הרצל כשהייתי איתו לבד. בגלל המחשבה שבעצם יום הזיכרון זה החיבוק והמפגש עם כולם, כי בשבילנו זה החיבוק והמפגש עם כולם, בשבילנו המשפחות יום הזיכרון הוא כל יום, כל שעה וכל שנייה. אין רגע שליאל לא בראש שלי, בנשמתי, בגופי, אין שנייה שהוא לא שם".
"חינכתי את הילדים שלי להיות ישרים ולהישמע לכל החוקים", אומרת גדעוני, "אז יש חוק כרגע לא לעלות, ואני אכבד את זה. אני לא מוכנה לעבור עימות מול כוחות הביטחון", היא מדגישה, "לא רוצה להגיע לליאל ככה, שאמא שלו תעבור על החוק, בזמן שאני חינכתי אותו כל חייו לשמור חוק. ליד הקבר שלו אני אסביר לו שהשנה בצפירה אנחנו נהיה איתו בבית, בגופנו ובנשמתנו".
ח
גם מי שלא מכיר את החייל הזה רואה חיוך אדיר שהוא מחייך בהרבה מהתמונות. כואב שהוא לא איתנו. ורואים שזאת נשמה אדירה. והמשפחה שלו בגדלות רוח ותעצומות נפש ממשיכה קדימה. איזה אנשים אצילים. שאלוקים יברך אותם ויתן להם כוחות גדולים לפעול ולעשות ולהמשיך את החיוך והעוצמה של החייל הזה עוד ועוד.
מלכה גדעון
יהי זכרו ברוך.
נשמתו צרורה בצרור החיים.
הוא היה הנכד של הדוד שלי ציון, אח של אבא שלי.
כואב הלב.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
נראית משפחה מדהימה, גם ההורים וגם החייל עם חייך כובש, וכך גם האחים. משפחה מגובשת ומקסימה ממש פרסומת, תודה על מי שאתם ועל הילדים שגידלתם לתפארת מדינת ישראל ממש.אנשים כמותכם הם גאוותנו כאומה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אמן!
מור
אצילות נפש. התוודעתי לסיפורו באמצעות שלל סרטונים וכתבות אודות מי שהיה בחייו, והמורשת המפוארת שהותיר אחריו.
ליאל ומשפחתו היקרה נכנסה לי ללב, לעולם לא אשכח את בנכם הגיבור.
ירושלמית
זוכרת את הילד המקסים הזה….דומה עד כאב לאחייני האהוב…איזה חיוך, משדר שמחה ואושר..לא אשכח אותו לעולם
רבקה
הורים יקרים כולנו אתכם בחיבוק חם ואוהב
יישר כוח חיזקו ואימצו….יהי זכרו ברוך
ישראל - לא מה שחשבתם
נראה ילד מדהים שמדינת ישראל וצהל שלחו אותו אל מותו כמו 24,000 הקורבנות הנוספים כמה כואב שבעיניי מדינת ישראל-פלסטין חיי ערבים שווים יותר מדם יהודי
שבורא עולם ינצור את נשמתו של ליאל לגן עדן וכל הרשעים שאחראים למותו ישרפו בגיהינום
תנחומים למשפחה שלא ידעה מי האוייב באמת שלא תדעו עוד צער