שעון הקיץ החל בדיוק ששאון המכוניות כמעט נדם ברחובות ירושלים. בתוך כמה שבועות השתנתה מציאות חיינו לבלי הכר: האנשים מסוגרים בבתים, חלקם בחופשה כפויה וחלקם עובדים מהבית. סדרי עולם השתנו, האמנם סוף העולם הגיע?
הרדיו, הטלוויזיה והעיתונים המקיפים אותנו משדרים פאניקה ולחץ בלתי פוסק. נתונים מספריים וגרפים, סרטונים, מצגות ומסיבות עיתונאים מזהירים אותנו ומנחים אותנו להתבודד, להתנתק, לשמור על היגיינה ועל מרחק זה מזה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בתוך המציאות המשונה הזו, התחלתי פתאום לשמוע את ציוץ הציפורים מחלוני בבוקר, להאזין לזמזום הדבורים בחוץ, להריח את ניחוחות הפריחה המשכרים, להתבשם ממגוון צבעי הפריחה המקיפים אותנו מכל עבר ולהרגיש איך הטבע מתפרץ, פועם במלא עוזו, בסימפוניה מתמשכת.
(צילום: אורטל צבר)
חיות הבר, אף הן חשות בהפרת האיזון הטבעי וחלקן יוצאות מאזור המחייה שלהן אל העיר לחפש מזון. יעלים השתלטו על הטיילת באילת, חזירים יצאו לכיכרות בחיפה, להקות שקנאים נודדות עוצרות לנוח בהחולה ללא חשש, ותנים מתקרבים יותר לאזורי המגורים בירושלים. לעתים נדמה שהסדר פה השתבש. אנו בהסגר והם חופשיים לנפשם.
ביום שבת, כשיצאתי מביתי, נדמה היה לי שאני במרכזו של סרט מדע בדיוני בו כמעט ולא נותרו כמעט בני אנוש בעולם. הרחובות ריקים מאדם ושקט כזה מזמן לא היה פה.
נדנדה מיותמת קיבלה את פני בגן השעשועים, בו עצי כליל החורש פרסו שטיח ורוד של עלווה נפלאה מלווה בתפאורה נהדרת של פריחה. צחוקם של הילדים לא נשמע ברקע, ורק שני דרורים שהתעופפו להם מעץ לעץ צייצו בחוזקה וקולם כמו חיפה על השקט המוזר ששרר במקום. הילד היחידי שפגשתי היה מצויר על קיר המועדון.
(צילום: אורטל צבר)
אז הפלגתי למחוזות האהובים עלי – לטבע, למרחבים הפתוחים, לשדות ולאחו, כדי לראות אם הרקפות עוד פורחות, אם הסחלבים החלו ללבלב, אילו חרקים כבר חוגגים את האביב ומה הצבע השליט בטבע?
ואז הוא נגלה לעיני שדה תורמוסים נפלא שהשתרע על שטח נרחב על גבעה נישאה בירושלים, ולאור השקיעה היה יפה לעין שיעור. השמש השוקעת ליטפה את הפרחים הזקופים שנעו לאיטם ברוח. תורמוס ההרים הפורח לפני הפסח הוא אחד המראות היפים של האביב בישראל בשפלת יהודה, בגבעות השפלה, רמות מנשה והגליל התחתון. הוא מכסה שטחים נרחבים בפריחה כחולה צפופה ומרהיבה.
(צילום: אורטל צבר)
אולם לא רק תורמוסים היו שם. מסביבי חגג הטבע בהרמוניה נפלאה של צבעים, צלילים וקולות. הפריחות האביביות, הפרפרים, הדבורים והחרקים המשיכו כדרכו של עולם. רקפות, פרגים, חרציות וסחלבים ועוד המון פרחים שפריחתם מרחיבה את הלב והנפש.
(צילום: אורטל צבר)
(צילום: אורטל צבר)
(צילום: אורטל צבר)
החגיגה הפרחונית הזו ממש עשתה לי טוב אבל יותר מכל, התגעגעתי לחבריי בעמק הצבאים בירושלים. העמק המנוהל על ידי החברה להגנת הטבע הוא פינת חמד, המוגדרת שמורת טבע עירונית שבה, לצד הצבאים, חיים גם עופות שונים וצמחים המקיימים מערכת אקולוגית טבעית.
עמק הצבאים (צילום: אורטל צבר)
בימים כתיקונם, הצבאים מסתתרים באזורי המחייה שלהם כשהמטיילים בפארק פוסעים על השבילים ולכן קשה מאד לפגוש אותם. בימים אלו, הפארק נסגר לציבור על ידי משרד הבריאות והצבאים שינו את דפוסי התנהגותם ונהנים מסביבה שקטה יותר המאפשרת להם חופש פעולה ברחבי הפארק. מאחד השבילים הגיחה לקראתי צבייה בודדה שהיתה בנפרד מהעדר, היא התבוננה בי בחשש טרם המשיכה במעלה השביל.
(צילום: אורטל צבר)
המשכתי להסתובב בין השבילים ולפתע ראיתי אותם. קבוצה גדולה של צבאים. העדר גדל מאד מאז שראיתי אותו לאחרונה. הצבאים הסתובבו להם בעמק הירוק מלחכים עשב, מקפצים ומסתובבים באין מפריע – תופעה האופיינית לימים אלו שכל העמק ריק מאדם ועומד לרשותם, למעט אנשי צוות בודדים המגיעים לסיורי גדר.
בעמק יש כיום מעל 52 פרטים שמתוכם כשמונה זכרים. לאחרונה נצפו בעמק 7 צביות שהמליטו לאחרונה ואשר מסתירות את העופרים שלהן בשטחי הליבה הטבעית, לשם לא מגיעים המטיילים בפארק. צוות הגן עוקב אחר ההתנהלות החברתית של העדר ובמקרה הצורך מוציאים פרטים מהקבוצה לשיקום טרם החזרתם לטבע.
(צילום: אורטל צבר)
בתוך העמק המופלא הזה הרגשתי לכמה שעות כמו בקפסולת זמן, מנותקת מכל מה שקורה בחוץ, מתמכרת להרמוניה המופלאה של הטבע:. לקרקור המתגבר של הצפרדעים ליד האגם, לשלדג שהתעופף לו מענף לענף, לציוץ הציפורים, לעופות המים הצוללים להם באגם ולדילוגי הצבאים מסביב.
כל אלה השכיחו ממני לרגע את השבועות האחרונים, ונטעו בי תקווה שבקרוב בזכות כוחו של הטבע הנפלא נצא לחירות אמיתית ונחזור גם אנחנו לגלגל החיים.
(צילום: אורטל צבר)
(צילום: אורטל צבר)
(צילום: אורטל צבר)
אורטל צבר (צילום: דיטה שניצר)
אורטל צבר, צלמת טבע וסביבה המתגוררת בירושלים. מוזמנים לבקר באתר שלה https://www.ortaltzabar.com/
אנונימי
תמונות מהממות!
חבל שבדיוק בתקופה שהכל יפה ופורח אנחנו בסגר
איקה
צילומים מדהימים
מבינה עניין
תמונות מקסימות, רק חבל שבלי שמות הצמחים
דליה ברגמן
אורטל צבר – כתבה יפיפיה וצילומים נהדרים. יצאנו אתך לטיול. תודה!
אני נעמה לוי
הצילומים היותר מרגשים בשבילי,היו לא האלו בתקריב,אלא אלו היותר מרוחקים שתופסים את הטבע בהקשרים סביבתיים.בתקריב נראים צילומי הטבע של אורטל ,כמו ארסיים משהו,כאילו היא הולכת לרקוח מהם תמציות רעל.
מאיה נוריאלי
מקסים ומשובב עין ולב
צילה רייז
נפלא. אז למה לה מותר לצאת ולראות ולאחרים אסור ?
אתמול יצאתי מהבית בפעם הראשונה וראיתי פרחים מרהיבים היום יום וממלאים את כל הסביבה.
בדיגיטל, אין ריח,למרות ,שהצילומים מקסימים, בני אדם נועדו לחיות עם הטבע, וליהנות עם כל החושים.