תבשיל בורגול מנחם לימי הקורונה

עוד קצת מוקדם להמר, אבל אני יכול רק לקוות שבעוד כמה (או כמה וכמה) שבועות או חודשים או שנים, כשחלק מהדבר הזה יהיה מאחורינו, יהיו כמה דברים שבכל זאת נסתכל עליהם אחורה בחיוך. הבהלה לנייר הטואלט היא בוודאות משהו כזה, אבל גם הריצה הפסיכית לסופרמרקטים, שבה כולנו חטאנו לפני שבועיים, כנראה תהיה כזו. כן, עדיין מוקדם לדעת לאן כל הסיפור הזה הולך, אבל איכשהו יש לי תחושה שאת מלאי הפסטות, הקטניות, קופסאות השימורים ושאר ה"יבשים" שכולנו העמסנו בשבועות האחרונים, ייקח לנו עוד הרבה מאוד זמן לחסל. אז הנה מתכון שעושה שימוש בכמה מרכיבים שכמעט תמיד יש בבית – שילוב של מוצרי מזווה נפוצים מאוד (בורגול, רסק עגבניות, חומוס) עם ורסטיליות מאוד גבוהה בכל מה שקשור לתוספות הטריות.

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

מדובר בשולבטו. יש גם שיגידו שולבטה, הכל תלוי כנראה באיזה פינה של המזרח התיכון או האימפריה העותמאנית לשעבר נתקלתם בפלא. אני נתקלתי בו לראשונה לפני כ-15 שנה במסעדת "קצה הנחל" שבקיבוץ גינוסר. השף יוסף "זוזו" חנא הציג שם אז שורה של מטעמים גליליים-לבנוניים נדירים, שפתחו עבור ישראלים רבים צוהר למטבח האמיתי של אזורנו.

עמית אהרנסון (צילום: אסף קרלה)

שולבטו, בגדול, הוא תבשיל בורגול עם חומוס. יותר בגדול מדובר בתבשיל שהוא לגמרי פלא – הוא מחזיק בתור ארוחה שלמה, הוא טבעוני לחלוטין גם ללא שום התאמות, הוא פשוט, והוא בעיקר טעים בצורה אלכימית כמעט. במובנים רבים מדובר באח או האחות המשודרים של המג'דרה המקורית – בורגול גס, חומוס במקום עדשים, הרבה בצל, עגבניות ותוספות של ירקות טריים – אני אוהב להשתמש בגזר ולפעמים גם בקישואים, אבל כבר נתקלתי גם בגרסאות שעושות שימוש בחצילים מטוגנים וירקות אחרים. בכל מקרה, זה מתכון שמהרגע שבו נחשפתי אליו הפך לבן בית קבוע במשפחה שלנו, ואני מאמין שבקרוב אצלכם.

מתכון בורגול (צילום: עמית אהרנסון)

"שולבטו" – תבשיל בורגול, חומוס ועגבניות

מצרכים (4 מנות)

כוס בורגול גס (עבה)

כוס גרגירי חומוס מבושלים (אפשר קפואים ואפילו משומרים)

2 גזרים

2 בצלים בינוניים/1 בצל גדול מאוד

1 פלפל ירוק חריף

3-2 שיני שום

1 קופסה קטנה רסק עגבניות

2 עגבניות טריות/קופסה קטנה עגבניות מרוסקות

שמן זית

מלח, פלפל שחור, כמון, פפריקה חריפה

איך עושים?

קוצצים את הבצל לקוביות קטנות יחסית. בסיר בעל תחתית עבה וכבדה מחממים הרבה שמן זית (לפחות חצי כוס) ומתחילים בטיגון הבצל. זה לוקח זמן, תנו לו.

בזמן שהבצל מיטגן לו קולפים את הגזרים וקוצצים לקוביות קטנות. פורסים דק גם את הפלפל החריף והשום. כשהבצל מזהיב יפה (לא צריך להגיע לגוון שחום מאוד) מוסיפים את הירקות לטיגון קצר.

מוסיפים לסיר את גרגירי החומוס, קופסה של רסק עגבניות ואת העגבניות המרוסקות. מתבלים בנדיבות רבה במלח, קצת פלפל שחור, פפריקה חריפה וכמון. מערבבים ונותנים לעסק להתחבר 2-3 דקות.

מוסיפים את הבורגול, מערבבים ומוסיפים 2 כוסות של מים חמים. מביאים לרתיחה, מקטינים את האש, מכסים ומבשלים 40-30 דקות.

מכבים את האש, עוטפים את הסיר במגבת ונותנים לו לנוח כמה דקות, כמו שעושים עם אורז. פותחים, טועמים ואם צריך מתקנים תיבול – אם חסר מלח או כל תבלין אחר הסיכוי היחיד שלכם לתקן הוא כשהתבשיל עדיין חם ועמוס אדים.

אוכלים חם או אפילו יותר טעים – פושר. לגמרי אפשר למזוג מעל קצת יוגורט טוב או טחינה חמוצה מאוד, ולהוסיף ליד סלט ירקות קצוץ טרי. בתיאבון.