מ"מ ראש העיר ראוכברגר: "ליאון מחויב לציבור החרדי"

בתוך שבע שנים הפך אליעזר ראוכברגר, בן 57, מיו"ר מינהל קהילתי הר נוף לאיש החזק ביותר במועצת העירייה ולבטח לאישיות הבכירה והמשפיעה בסיעות החרדיות בכיכר ספרא. מאז הבחירות האחרונות הוא משמש כסגן ומ"מ ראש העיר, מחזיק בתיק התכנון והבנייה ומכהן כיו"ר הוועדה החשובה ביותר – ועדת התכנון והבנייה, שאותה הוא מנהל ביד רמה.

ראוכברגר, יו"ר סיעת דגל התורה בירושלים, הוא אחד האנשים הקרובים ביותר לראש העיר משה ליאון. השניים נפגשים באופן תדיר ומניעים רבים מהתהליכים העירוניים תוך שיתוף פעולה מלא. כל זה קורה למרות שראוכברגר טרי יחסית במערכת הפוליטית העירונית. הוא נבחר למועצת העירייה לראשונה לפני שבע שנים בלבד, אז בתור חבר זוטר. מאז מעמדו השתדרג וכיום הוא הדמות המובילה מבין חברי המועצה החרדים, עד כדי כך שגורמים שונים בעיריית ירושלים מסמנים אותו כמי שעתיד להתמודד בעתיד על ראשות העיר.

בראיון ל"כל העיר" מתייחס ראוכברגר לנושא ומדגיש כי "אין לי כוונה או רצון להתמודד על ראשות העיר. לירושלים יש ראש עיר נהדר ובעזרת השם נמשיך הלאה לעבוד יחדיו בשיתוף פעולה הדוק עוד שנים רבות".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

"הציבור החרדי צריך לקבל את מה שמגיע לו בקרית היובל"

אחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום העירוני הוא היחסים העדינים והמתוחים שבין האוכלוסייה החרדית לזו החילונית. העובדה שבמועצת העירייה יש רוב חרדי-חרד"לי מובילה לחששות בקרב החילונים. ראוכברגר, מבחינתו, טוען שמדובר בניסיון ללבות אש.

"בקואליציה העירונית יש גם חרדים, גם דתיים לאומיים וגם חילונים", הוא מדגיש ומוסיף: "אנחנו חיים ביחד ומשתפים פעולה. ירושלים זו עיר מורכבת וצריך הרבה מתינות וסבלנות כדי לנהל אותה. החיים פה משותפים וככה הם ימשיכו. אני לא רואה שינוי ממה שהיה לפני שנה, ואין מתחים או עימותים. האופוזיציה מנסה לחמם את האווירה, הם מנסים ליצור תסיסה והתססה נגד הציבור החרדי – אבל זה אירוע במעמד צד אחד".

"יש נציגות לציבור הכללי", ממשיך ואומר ראוכברגר. "ראשית אני מזכיר שמשה ליאון הוא לא אדם חרדי, עד כמה שידוע לי. יש גם נציגים אחרים בעירייה שמייצגים את הציבור הכללי והדתי לאומי, וכולם חלק מהקואליציה. הציבור הכללי יכול להיות רגוע לגמרי. לאף אחד אין כוונה לפגוע בו".

ועדיין – לא מזמן אמר הרב ברוך מרדכי אזרחי, מהבכירים ברבני דגל התורה, שראש העיר מחויב לציבור החרדי.
"ראש העיר ליאון באמת מחויב לציבור החרדי והוא לא מתכחש לכך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ויפה, ורק דברי שבח יש לי להגיד עליו".

ראש העיר משה ליאון (צילום: שלומי כהן)

מתחם ורבורג בקרית היובל הובטח בעבר לציבור החילוני, אבל ועדת התכנון שבראשה אתה עומד לא מקדמת את הנושא.
"אני לא מכיר הבטחה כזו. זה חלק מהסיפורים שהיו בימי ניר ברקת. הוא היה ראש העיר ואני מכבד אותו, אבל ורבורג זה מקרה קלאסי שהפכו לדגל. אבל זה לא דגל. זה מגרש חום רגיל, שטח גדול שיכול לתת פתרון לבעיות החינוך של הציבור החרדי בקרית היובל. אז מה הבעיה? תן לציבור החרדי את החלקה הקטנה שמגיעה לו באמצעות אותם חמישה-שישה דונמים במתחם ורבורג, שזה פרומיל משטחי הציבור באזור, תבנה שם בית ספר וגני ילדים, ונגמר הסיפור. תרכז לציבור את הפתרונות במקום אחד. ככה לא רבים. זו דוגמא קלאסית שבמקום לנצל ולמצוא הזדמנות ולהגיד 'הנה, יש פה מקום, אפשר לשים פה את כל החרדים, הם יקבלו את זה וכל השאר אנחנו', וככה זה סוג של הידברות של הסכם שאתה יכול להגיע עם ציבור. יכול להיות שדרך אגב זה מה שיקרה, יכול להיות שלשם נגיע, אני לא יודע, אבל שוב — הכל בהידברות".

יש לא מעט ביקורת מצד הציבור על נושא ההקצאות בקרית היובל – איך אתם פועלים שם?
"זה נושא שנמצא על השולחן. אנחנו מדברים, אנחנו משוחחים ושואפים לעשות ולפתור את כל הנושא של קרית היובל בהבנה, בהדדיות, לא בכפייה, ושאף ציבור לא ייפגע – לא הציבור החילוני ובוודאי שלא הציבור החרדי שסובל מקיפוח מתמשך. ברור לגמרי שהציבור החרדי צריך לקבל את מה שמגיע לו בקרית היובל. לא יכול להיות שימשיך המצב של ההדרה של הציבור החרדי בקרית היובל. זה חד משמעי וברור, ואני חושב שראש העיר חושב כמוני. יחד עם זאת, ברור לנו שצריך לפעול בשכל, בעדינות, בהידברות. אתה לא בא עם פטיש 5 קילו ומוריד על הראש של מישהו ואומר 'ראה וקדש' ותלכו כולם לכל הרוחות. זה לא עובד ככה. אנחנו מבינים שלא ניתן לטפל בבעיה מורכבת כזו באבחת סכין. מי שחושב שמחר בבוקר יכולים לקחת את כל מבני הציבור שיש בקרית היובל ולתת אותם לציבור החרדי, זה בלתי אפשרי ולאף אחד אין כוונה כזו. מצד שני, גם לא לתת לציבור החרדי זה בלתי אפשרי ולא מתקבל על הדעת. הציבור החרדי חייב לקבל וגם יקבל, זה ברור לגמרי. ההדרה לא יכולה להימשך".

קרית היובל (צילום: אוריה תדמור)

מתווה השכונות של ניר ברקת ניסה להגדיר את הדברים הללו – לקבוע איזו אוכלוסייה תגור בשכונה זו או אחרת – הוא עדיין בתוקף?
"הוא לא היה מעולם. הרבנים לא חתמו ולא נעשה שום הסכם. היה בשעתו שיח, השיח לא הגיע לידי מיצוי ולא לידי החלטות ולא חתימות. בכל מקרה, עם כל הכבוד, מה שהיה אז זה מה שהיה אז, ומה שיש היום יש היום. כל דבר בעתו. דברים משתנים, ראש העיר השתנה, מועצת העיר התחלפה. העיר היא דינמית וצריך לפעול לפי המציאות שקיימת בכל רגע נתון. הדמוגרפיה מדברת והיכן שיש ציבור חרדי ברור לחלוטין שחייבים לדאוג לכל צרכיו. זו חובתה של העירייה לנהוג כך כלפי כלל אזרחיה. ואחרי שכל זה נאמר – אין בכלל ספק שאנחנו צריכים לבנות שכונות חדשות לציבור החרדי, וברגע שנבנה – הציבור החרדי באופן טבעי ילך לגור באזורים חרדיים".

• הסקנדל החלמאי ברחוב הרצוג
• "חיים בתחושת חוסר ביטחון": גל פריצות בדרום ירושלים
• הסיוט ברחוב עזה – אל תתקרבו
• הבחירות למינהל הקהילתיים: גילה, קרית היובל ורמות בחוץ
• קו ירושלים-ת"א: מה לא מספרים לנו ברכבת ישראל?
• המצוקה הקשה בתחבורה הציבורית בבית שמש – מאות הפגינו
• חשד: מדביר הרעיל למוות במזיד 11 חתולים וכלב

"אין עבודות בלי הפרעה ובלי סבל"

כאמור, ראוכברגר הוא יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה. בתפקידו זה הוא אחראי בפועל על התוכניות השונות לפיתוח ירושלים הן מבחינת תשתיות והן מבחינת דיור למגורים. בראיון הוא מתייחס לשני הנושאים – תחילה לפיתוח התשתיות, כאשר נדמה כי ירושלים הפכה בשנה האחרונה לאתר בנייה אחד שלם עם עוד ועוד רחובות ושכונות שמתבצעות בהן עבודות.

"ירושלים עוברת מהפכה גדולה ושדרוג עצום", הוא מסביר. "בונים רכבות, נתיבי תחבורה ציבורית, משדרגים כבישים, משפצים, מחליפים תשתיות, נעשים פה דברים שלא נעשו שנים רבות, וצריך להגיד כל הכבוד לראש העיר. נכון, כל זה מקשה על הציבור – אבל בעוד זמן לא רב, כמה שנים בודדות, כשכל זה יגמר, כולם יראו את השיפור העצום וייהנו ממנו. אין עבודות בלי הפרעה ובלי סבל. זו ירידה לצורך עלייה".

ראוכברגר גם מתייחס לעבודות באזור שכונת מגוריו, הר נוף, ואומר: "לפעמים יש יותר פקקים ולפעמים פחות. בעבר היה יותר גרוע ובאחרונה המצב השתפר בגלל מה שעשינו בכיכר הכניסה לשכונה והוספת הנתיב. אנחנו עובדים גם ברחוב בית הדפוס להוספת נתיב, וכל זה יקל את המצב. נכון, זה לא יפתור את הבעיה לחלוטין, כי כשיש עבודות ובוודאי מסיביות בהיקפים כאלה, אז יש עומסים, אבל יש כבר הקלה נאה, ותהיה עוד הקלה בזכות הפתרונות שנתנו".

כיכר ספרא (צילום: שלומי כהן)

יש לעיתים תלונות על כך שאין מספיק שיתוף ציבור בתוכניות השונות?
"לא על כל דבר אני מבקש שיעשו שיתוף ציבור. לא כל הרחבה של מרפסת או שני חדרים, או אפילו תוספת כמה יחידות דיור עושים שיתוף ציבור. בדברים גדולים, בתוכניות ציבוריות, בבנייה של כמות גדולה של יחידות דיור, הקמת בית ספר, בניית מסוף לאוטובוסים באיזו שכונה, וכל כיוצא בזה, בוודאי שיש לשתף את הציבור, וכך אנו נוהגים.

"אני גם מבקש להזכיר שעם כל הכבוד, שיתוף הציבור האמיתי והמושלם הוא פעם ב-5 שנים", ממשיך ראוכברגר. "בשביל זה הציבור בוחר אותנו. כדי שנייצג אותו ונעשה למען העיר. הציבור העניק ומעניק לנו קרדיט. נכון שכמו שאמרתי, בדברים גדולים אנחנו כן נדרשים ועושים שיתוף ציבור. יש רק דבר אחד שצריך בכל מקרה לזכור – גם כשעושים שיתוף ציבור, זה לא אומר שאני חייב לקבל את העמדה שהוצגה על ידי הציבור. כמובן תמיד אני מעדיף ללכת לקראת הציבור, תמיד אני רוצה לייעל ולשפר כמו שהציבור רוצה, אבל לפעמים מה לעשות – זה לא מסתדר ולא נכון. ואני בעד לעשות מה שנכון".

אליעזר ראוכברגר (צילום: פרטי)

מהי עמדתך בנוגע לתוכניות תמ"א 38?
"זה מתחלק, כמו סוגי התמ"א, לשניים. אני בעד תמ"א 38/2 – שזה הריסה ובנייה, ומתנגד לתמ"א 38/1, שזה רק הוספת קומות ושדרוג תשתיות. תמ"א 38/1 מביא תושבים נוספים לרחוב ולשכונה ולא מייצר להם שום פתרונות ציבוריים – לא שטחים חומים וגם לא ירוקים. אתה גם לא מתקן ומשפר את תשתיות הכבישים, דרכים, חניות, ביוב וכו'. כלום. בקיצור זה רק מעמיס על המצב הקיים ולא מציע כלום".

לסיום, בתוך תושב שכונת הר נוף – מהי עמדתך בנוגע לסערת שינוי שם השכונה?
"תושבי הר נוף מתנגדים ואני חלק מתושבי הר נוף. יש רצון לקרוא לשכונה על שמם של גדולי הדור שהלכו לעולמם – אפשר לעשות את זה בשכונות חדשות שיוקמו. בנושא הזה כן היה שיתוף ציבור, יש הצעות פשרה. מי שמוביל את הנושא זה ראש העיר, שמכיר את דעתי ועמדתי".