דעה | חסרת מעוף – בית"ר משעממת את הצופים והאחריות היא של רוני לוי

בית״ר ירושלים היא מהקבוצות היחידות בעולם שלצד הצלחה ספורטיבית ושילוב של שחקני בית, אחד הדברים הכי חשובים לאוהדים זה כדורגל שמח והתקפי. זה הדי.אן.איי של המועדון. אף אחד לא יבוא בטענות למאמן או לשחקנים אם ננצח 3:4. לעומת זאת אם ננצח 0:1 משעמם כמו נגד נס ציונה זה יתקבל בטעם רע.

רוני לוי עושה עונה מעולה עד כה, אבל הוא כנראה שכח שהוא עדיין לא יורגן קלופ או פפ גווארדיולה. הוא כנראה גם שכח שמותר לאוהדים להביע את מורת רוחם מצורת המשחק של הקבוצה.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

ההערה המתנשאת שלו אחרי הניצחון המגעיל מול נס ציונה התפוצצה לו ולנו בפנים עם ההפסד לבני יהודה. גם אני כועס על השיפוט, אבל תסכימו אותי שזו לא הסיבה שבגללה בית"ר בעטה רק פעם אחת למסגרת. בית״ר שיחקה רע גם לפני האדום של אנטואן קונטה.

במועדון מחפשים כל הזמן את הסיבות למספר הנמוך של האוהדים במשחקי בית, אני לא מנקה את הקהל מאחריות, נהיינו קהל מפונק ובכיין, אבל אחת הסיבות העיקריות היא שפשוט לא כיף לראות את הכדורגל של בית״ר, שקודם חושבת על איך לא לספוג ורק אחר כך על איך לכבוש.

שני משחקי הבית האחרונים (נגד נס ציונה ונגד בני יהודה) היו מהיותר משעממים וחסרי מעוף שראיתי בחיי. סגנון כזה מבריח את הקהל מהיציעים.

***

זרים חייבים לשדרג את הקבוצה, חייבים להיות הערך מוסף ושוברי השיוויון בליגה, אבל לפני הכל זרים צריכים להיות דוגמא למקצוענות שנגמרה אצלנו בארץ.

כזה היה חסוס רואדה, הבלם הספרדי היה מנהיג שקט, מקצוען למופת ובלם אדיר.

יעקב ליפשיץ (צילום: פרטי)

בניגוד לרואדה, ועם כל האהבה כלפיהם, קונטה ופרדי פלומיין הם ההפך המוחלט מרואדה. הם לא מנהיגים, לא שקטים וההתנהגות שלהם רחוקה מלהיות מקצוענית. הם לא יכולים להתנהג כאחרוני הפרחחים והקבוצה לא יכולה להבליג על זה. אחרי שפלומיין הפקיר אותנו לשלושה משחקים, עם סגל קצר גם כך, עלה קונטה למשחק נגד בני יהודה ונראה שהוא החליט מראש שמהמשחק הזה הוא לא יוצא בלי כרטיס אדום. והוא קיבל אותו.

חוסר אחריות מוחלט של צמד הזרים שחייבים להיענש על ידי המועדון.

***

החוליה הכי חלשה שלנו בחודש האחרון זאת חוליית הקישור. שלישייה שמורכבת מאופיר קריאף-דן איינבינדר-עלי מוחמד היא שלישייה נטולת ברק, ולכן הציפייה, שלי לפחות, היא שהטריו יחפה על זה באגרסיביות. אבל בפועל, הקישור שלנו רך מדי. שחקני היריבה ראשונים לכל כדור ואנחנו מפסידים כמעט בכל מאבקי הגובה.

אני מבין שרוני לוי סופג מהלומות בהרכב שלא באשמתו – בקיץ זאת היתה הפציעה של מיכאל אוחנה ובינואר המכירה של גדי קינדה – אבל כרגע יש חומר שחקנים מסוים ואיתו צריך להסתדר. השחקן היחיד בבית״ר שיכול לתת פס מעניין קדימה (שלום אדרי) רואה פירורי דקות, איינבינדר ועלי מוחמד יכולים להניע כדור לרוחב ולרוחב לנצח, זה לא יוביל אותנו לשערים.