דעה | סאגת גדי קינדה השבוע: מה שיישאר בזיכרון היא רק אותה "רגישות במפשעה"

מה שנשאר בסוף זו רק השתיקה.

במסכת ברכות נכתב "הכל הולך אחר החיתום…"; יחזקאל הנביא אמר – "צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו…".

כן, כמו לא מעט דברים בחיים גם בכדורגל זוכרים בעיקר את הסוף.

נכון לכתיבת שורות אלה גבוהים מאוד הסיכויים כי גדי קינדה, קשרה המוכשר של בית"ר יעזוב לחו"ל, כנראה לקבוצה ב-MLS (הליגה בארצות הברית למי שלא מכיר) ובית"ר תישאר עם בור לא קטן בקישור.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת9"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

גדי קינדה הצליח בניגוד לכל הסיכויים למלא את מקומו של מיכאל אוחנה בצורה כמעט מושלמת. שערים, בישולים, ניידות בלתי פוסקת, כאשר נעדר בסמי עופר מול מכבי חיפה חסרונו הורגש מיד.

במצב רגיל גדי קינדה היה מעלה לדיון דילמה לא פשוטה: האם לתת לשחקן להשתדרג מקצועית וכלכלית גם במחיר של פגיעה בקבוצה?

הבעיה היא שמבית"ר נמנעה בכלל האפשרות להגיע לדילמה הזאת שכן בהסכם המכירה של גדי קינדה לבית"ר שגה משה חוגג הבעלים כאשר הפקיד את גורלו של השחקן באופן בלעדי לחסדיו של ג'קי בן זקן, שעם כל הכבוד לחוגג ובית"ר רואה רק אקזיט מול העיניים והצרות המקצועיות של רוני לוי ממש לא מעניינות אותו.

אני משוכנע שחוגג הפיק לקחים מהעסקה הזאת, לא ייתכן שבעלים של הקבוצה המוכרת יוכל להכריע בלעדית לגבי שחקן כאשר לקבוצה הרוכשת אין מילה בנושא.

מעבר לאינטרסים של ג'קי בן זקן, דודו דהאן וקינדה עצמו היתה גם התנהגות לא מכבדת של סוכנו כלפי בית"ר.

משה ארזי (צילום: איציק ארזי)

ההיעדרות של גדי קינדה מהמשחק מול מכבי תל אביב מעלה קצת חששות, שפורסמו בכלי תקשורת שונים השבוע. קינדה, חשוב לומר, סחב פציעה והיה בספק למשחק לאורך כל השבוע שעבר אבל בבית"ר היו משוכנעים שהוא ישחק. בסופו של דבר הוא לא שיחק ובשל הסמיכות לפרסומים אודות עזיבה אפשרית שלו בינואר החלו אותם לחשושים.

לא מעט סיפורים על שחקנים שכבר ידעו כי הם סגורים בקבוצות אחרות ונתנו כל מה שיש להם עד הרגע בו הוצגו בקבוצתם החדשה. קינדה ראה את מצוקת הסגל של בית"ר לקראת המשחק החשוב מול מכבי תל אביב וטוב היה עושה לו היה, למרות הפציעה שסחב, מבקש לשחק ומסיים בצורה מכובדת פרק של שנה במדי קבוצה שעשתה לו רק טוב ולעיני קהל שכה אהב אותו וכיבד אותו.

אבל קינדה לא שיחק.

זה עצוב, בעיקר בשבילו כי מה שייזכרו ממנו אוהדי בית"ר זה לא שער המספרת בעונה שעברה מול רעננה, לא אחד הטילים ששיגר העונה לרשת היריבה ולא חגיגת הסלטה אחרי שערים שהבקיע. מה שיישאר בזיכרון היא רק אותה "רגישות במפשעה".

הפעם האחרונה בה עזב שחקן משמעותי של בית"ר את הקבוצה בחודש ינואר היתה לפני למעלה מעשור כאשר ברק יצחקי חתם בגנק הבלגית, אך בניגוד לקינדה הדבר נעשה בתיאום עם בית"ר ובהחלטה שלה שלא למנוע את התקדמות השחקן.

העזיבה של יצחקי לא מנעה מבית"ר לזכות בדאבל באותה העונה וכעבור חצי עונה בלבד שב יצחקי לבית"ר. מה תעשה עזיבתו של קינדה לבית"ר? האם יצליח יוסי בניון למלא את החלל המקצועי שיותיר הקשר? האם יצילח עידן ורד להתאושש מהפציעה ולמלא את חסרונו של קינדה? ימים יגידו.