"מורה בחסד עליון": בליד"ה נפרדים מהמורה המיתולוגית שולמית סילמן בסוק ז"ל

בתיכוו ליד"ה הורידו השבוע את הדגל לחצי התורן עם היוודע דבר מותה של שולמית סילמן בסוק ז"ל, המורה המיתולוגית ללשון ומחנכת אהובה בבית הספר. בת 98 במותה.

ד"ר גלעד אמיר, מנהל ליד"ה, מספר כי סילמן בסוק ז"ל היתה בוגרת מחזור א' של ליד"ה, עוד בימים שבהם בית הספר היה ממוקם בבית הכרם, השכונה שבה גדלה וחיה במשך שנים רבות. "בהמשך היא חזרה לבית הספר כמורה ללשון", מוסיף ואומר ד"ר אמיר בשיחה עם "כל העיר". "היא חיה את השפה העברית, והוראת הלשון היתה עבורה שליחות. היא היתה מסורה לתלמידים, והשקיעה בכל אחד מהם ממרצה והתלהבותה, תוך שהיא מנחילה להם את אהבת השפה. במיוחד דאגה במסירות אין קץ לתלמידים העולים שבבית הספר, וכאשר היה צורך הזמינה אותם לביתה לעזור להם בלימודיהם. אנחנו משתתפים בצער המשפחה. יהי זכרה ברוך".

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת9"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

סילמן בסוק ז"ל החלה ללמד בליד"ה בשנת 1968 והיא נשארה בבית הספר במשך 14 שנים. לאחר פרישתה לגמלאות היא עזבה את ירושלים לטובת מגורים בדיור מוגן בהרצליה. היא הותירה אחריה 2 ילדים (בן ובת), 8 נכדים ונינים רבים.

הלווייתה של סילמן בסוק ז"ל נערכה ביום שלישי האחרון בבית העלמין בהרצליה. בית הספר פרסם דברים בשבחה, ביניהם: "שולמית היתה מורה ללשון ומחנכת אהובה ומוערכת במשך שנים רבות בבית הספר. תיכון ליד האוניברסיטה משתתף באבלה של המשפחה".

עם היוודע דבר מותה נזכרו תלמידיה לשעבר של סילמן בסוק ז"ל במורה המיתולוגית וחלקם כתבו בעמוד הפייסבוק של ליד"ה דברים בשבחה.

"היתה מורה בחסד עליון, ברמה המקצועית והאישית כאחד", כתבה אחת התלמידות לשעבר והוסיפה: "אהבה אותנו תלמידיה, ראתה בעבודתה שליחות – ממרחק השנים (40 מאז הבגרות בלשון) אני יודעת להבין עד כמה. היא בהחלט השפיעה על מסלול חיי".

תלמידה אחרת כתבה: "איזה מורה. עד היום אני מצטטת אותה, עולל המבטא המשגע שהיה לה. היא היתה מגנה בלהט על המקצוע. אחד האהובים ולא מעט בזכותה".

• בעקבות חשיפת "כל העיר": מאוחדת הוסיפה נשים לשלטי החוצות בירושלים
• ירושלים נערכת למזג האוויר הסוער: כוחות ההצלה בכוננות
• הנתון הארצי המבהיל לגבי תאונות הדרכים בירושלים
• סעו בדרכים חלופיות: השינויים בהסדרי התנועה בדרך לגילה
• הבונוס של עובדי קריית הממשלה והכנסת

עוד כתבו תלמידים לשעבר: "מורה נפלאה. הנחילה לי את אהבת השפה. היתה פורצת לכיתה כמו רוח סערה ואז מאיצה. אהובה ובלתי נשכחת גם אחרי יותר מ-30 שנה"; "מורה מיוחדת במינה, מאלה שלא שוכחים אף פעם. גם אחרי 35 שנה אי אפשר לשכוח".

בהספד שנשא בלוויה אחיינה של סילמן בסוק ז"ל, ד"ר אוהד דוד, הוא סיפר, בין השאר על תקופת מגוריה של סבתו בבית הכרם: "בילדותנו המאוחרת ובנעורינו היינו מגיעים לחופשות ארוכות אצל סבתא, חופשות להן היו חלקים קבועים. בראשם כמובן "מסעות הדודים" בבית הכרם, ביקורים אצל קרובי המשפחה וחבריה. סבתא הכירה כל אבן, כל עץ ו(כמעט) כל אדם בשכונה, ובין ביקור אחד למשנהו, בעת ההליכה ברחוב החלוץ או בשעת הטיפוס במעלות ק"י סילמן, היתה מפליגה בסיפורים על ימי הראשית של השכונה. סיפוריה היו כה חיים, עד כי לעיתים ממש חשתי שאני נמצא בירושלים של שנות ה-20 וה-30. במסעותינו איתה היו עוצרים אותה בכל כמה מטרים תושבים מן השכונה, תלמידיה או הורי תלמידיה לשעבר, מברכים אותה לשלום, וגם מוסיפים דברי שבח בפנינו הנכדים על "איזו מורה היתה סבתא שלכם. לא היתה כמוה".

התיכון שליד האוניברסיטה (צילום: יהונתן ויצמן)

"בהיותה בת 83 ערכנו לכבוד סבתא אירוע הוקרה", המשיך וסיפר ד"ר דוד. "בני משפחה, חברים ומכרים ובעיקר הרבה תלמידים לשעבר, שהם עצמם כבר היו סבים וסבתות, וששמרו איתה על קשר לאורך עשרות שנים, באו להוקיר לה תודה. עד היום, עשרות שנים לאחר שפרשה מהוראה, אני פוגש אנשים שהיו תלמידיה, שמספרים לי על נפלאותיה כמורה, ואף מורים שמלמדים כיום בליד"ה שכלל לא הכירו אותה אך שמה הגיע לאוזניהם".