דעה | ספורט ופוליטיקה: האוהדים לא צריכים להפקיד את הדעות שלהם בכניסה לארנה

"דגלי פלסטין ביציע" הפך בשנים האחרונות לשם הקוד האולטימטיבי של אווירה עוינת. אייטם שלא מכיל כלום מלבד צילום מסלולרי באיכות גרועה של יציע עם דגל כזה נחשב חדשה לגיטימית, ואף יתרה מזאת – מאפשר לכתב שחתום עליה להרגיש שהוא חדל לרגע מלעסוק בזוטות היומיום הספורטיביות כדי לשאת בנטל ההסברה והמאבק באנטישמיות.

ערוץ הספורט לקח את זה צעד אחד קדימה בסיקור פרשת הקהל של א.א.ק אתונה בשבוע שעבר, כשהמציא מטבע לשון חדש: דגלי מלחמה. אבקת החשמל ודבק הסנדות ביקשו למסור בתגובה שהם תמיד שמחים לקבל מצטרפים חדשים למועדון הביטויים המונפצים.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

כמה וכמה דברים שונים נצפו שם, ביציעים של אוהדי א.א.ק אתונה: דגל פלסטין, דגל חיזבאללה ודגל ישראל שבשלב מסוים הועלה באש. אין ספק שלשרוף דגל של מדינה שלא באה לך טוב זה לא משהו סביר ומתקבל לעשות ביציע של אולם כדורסל, וראוי שא.א.ק תיענש על זה.

לגבי דגל החיזבאללה – לא יודע אם המחוקק בפיב"א נדרש אי פעם למקרה של נפנוף בדגלי ארגון שהוא מיליציה חמושה בתוך מדינה ריבונית, אבל בכל מקרה גם פה סף הלגיטימציה נחצה ביג טיים. נשארנו עם דגלי הפלסטין הישנים והטובים, ולטעון שנפנוף שלהם הוא מעשה תומך טרור זה לא פחות מלעשות צחוק מהעבודה. היה מבאס לראות איך הרבה אוהדי הפועל הצטרפו לשיח הזה השבוע, בטח כשמדובר בקהל שלא מופרך להעריך שחלקים ממנו תומכים בהקמת מדינה פלסטינית שתיוצג על ידי אותו הדגל בדיוק.

עופר מתן (צילום: פרטי)

אזהרת טריגר: מי שחושב שאסור להכניס פוליטיקה לספורט וספציפית לא ליציעי הפועל, כי כל היופי שלקבוצה הזו יש אוהדים שמאלנים ומתנחלים, אבל ברגע שמכניסים פוליטיקה אז הכל ייהרס – צפויה לו פסקה מאתגרת.

היופי בזה שלהפועל יש קהל מגוון פוליטית לא מתקיים אם הקהל הזה נדרש להפקיד את הדעות הפוליטיות שלו בכניסה לארנה, ויהיה מגניב בעיני אם אנשים ינופפו בדגלים שמייצגים דברים שהם מאמינים בהם ואז אלה שלא מסכימים איתם יעשו להם בוז, ואז ברגע שהשחקנים של מכבי עולים על הפרקט כולם יפסיקו להתקוטט ויקללו אותם ביחד.

אני חייב להודות שבאופן אישי היו כמה משחקים בשנים האחרונות שבהם ההתרוצצות של ניר ברקת על הפרקט כמו טווס ביום חגו גרמו לי לרצות לנפנף לו באיזה דגל פלסטין מול הפרצוף בעקבות היחס של העירייה בראשותו למזרח ירושלים וספציפית לתושבי סילוואן ועיסאוויה.

אם הפועל לא מתיימרת לייצג את ישראל במשחקיה באירופה, כמו מכבי, אלא רק את עצמה, ועל זה אני חושב שרוב הקהל – ימנים ושמאלנים כאחד – יסכים, אז למה בעצם לקחת אישית נפנוף של דגל פלסטין ביציע ספרדי או יווני? מה אוהד הפועל שמאלני שרוצה שתקום מדינה פלסטינית יותר מאשר שתקום עוד התנחלות בעיר דוד אמור להרגיש כשהוא רואה דגל פלסטין ביציע של קבוצה יריבה באירופה? והאם בנפנוף בדגל פלסטין יש יותר מן הבעת התמיכה בפלסטינים כאנשים ובפלסטין כמדינה שראוי שתקום, או יותר התנגדות לישראל?

הבעיה האמיתית מבחינתי היא שאין אף דגל שאוהד הפועל, שמתנגד נחרצות למדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים והולך למשחקים, יכול להניף. דגל פלסטין הוא בחזקת סדין אדום שמעורר אנטי אוטומטי בכל התכנסות של יהודים, השלט "די לכיבוש" הוא ארכאי ומריח כמו ניינטיז וטישרטים סטייל "תשוחרר שייח ג'ראח" הם ספציפיים מדי. אני קולט פה פוטנציאל עסקי שמי שירים אותו ייהנה ממונופול על נתח שוק שמונה איזה 200 איש ביום טוב. מדהים שזה עדיין לא קרה.