אין רץ בירושלים שלא הכיר את יובל לסטר קידר. הוא היה אחד מהרצים המוכרים, שתמיד היה ניתן לפגוש באחד ממסלולי הריצה ברחבי ירושלים, מלווה בחברים טובים שנמצאים לצידו. לא היה אחד או אחת שנשארו אדישים להשראה שהיווה גם לאחר שאיבד את שתי ידיו ועינו לפני כ-20 שנה בתאונה במהלך שירותו הצבאי. הוא עבר שיקום ארוך, למד שני תארים ראשונים במדעי המדינה ועוד אחד בריפויי בעיסוק. בנוסף, הוא הרצה ברחבי הארץ, במסגרת עמותת "לשם שינוי", על שינוי עמדות בחברה כלפי אנשים עם מוגבלויות, והיה אב מסור לתינוקת ובעל למופת. תחת הישגיו המרשימים ביותר היו גם תחרויות בארץ ובחו"ל של חצאי מרתונים ומרתון שלם שהשלים בדיוק לפני כשנה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אך שום דבר לא הכין את הסובבים אותו למה שקרה רק לפני שבועות ספורים, בהפתעה גמורה, ערב החג השני של סוכות. יובל לסטר קידר ז"ל קיבל התקף אפילפטי – 18 שנה מאז ההתקף האחרון בו לקה – והתמוטט בביתו שבמבשרת ציון מול עיניה של אשתו אפרת לסטר קידר ובתו הפעוטה אלינור. הוא אושפז בבית החולים ומצבו הדרדר ואחרי כמה ימים לבו של יובל לסטר קידר ז"ל נדם לעד. בן 40 במותו. הוא נטמן ב-23.10.19 בבית העלמין במושב נס הרים.
בשיחה עם "כל העיר" משחזרת אשתו אפרת לסטר קידר את האירוע המבהיל שהוביל למותו הטראגי. "באותו יום שיובל התמוטט בבית שתינו קפה, יובל סחט מיץ תפוזים לבתנו הקטנה אלינור. הוא נשאר בבית באותו הבוקר ולא יצא לאימון. יובל סיים להכין באותו היום את רשימת השירים האהובים עלי והתעניין בכך מאוד, כפי שרק הוא ידע. לאחר מכן, הוא הלך לעבוד על התזה שלו. לפתע הוא לקה בהתקף אפליפטי מול עיניי, התמוטט ופונה לבית החולים".
עד כאן, אף אחד לא דמיין שהתקף שכזה יגזול את חייו בטרם עת, ונרשמה אף תחושת אופטימיות לגבי השיפור המהיר במצבו. "היה נראה שניתן לטפל בו, ועוד לפני שנפרדנו בבית החולים, כשעוד היה בהכרה, הוא הספיק לומר לי שהוא אוהב אותי ואני השבתי גם", נזכרת לסטר קידר. לאחר מכן, החלה החמרה במצבו הרפואי, שהובילה למותו המפתיע.
יובל לסטר קידר ז"ל, אפרת ואלינור לסטר קידר (צילום: אלבום פרטי)
חייו של יובל ז"ל היו גדושים בעשייה, והוא לא נח לרגע מרגע הפציעה, "כאילו הוא ידע שזמנו בעולם קצוב, והוא צריך להספיק הכל תוך שני עשורים", אומרת לסטר קידר. "בתור סטודנט יובל לא קיבל הקלות מיוחדות למעט הארכת זמן. את כל העבודות האקדמיות שלו הוא הקליד במרץ עם שתי הפרוטזות שלו, לעתים עד זוב דם. יובל לא קיבל כל סיוע אחר למרות הקשיים שחווה. לאחר מכן, הוא הקים באוניברסיטה העברית את תא הסטודנטים הראשון מסוגו למען נגישות לסטודנטים עם וללא מוגבלות. בהמשך הג'וינט אימץ את התא הזה וקרא לו סמ"ן". פועלו של יובל לסטר קידר ז"ל לא פסק שם, ובהמשך חייו הוא היה אקטיביסט הדוק למען אנשים עם מוגבלויות.
יובל לסטר קידר ז"ל יחד עם חבריו בקבוצת הריצה "רבע לשבע" – סיום חצי מרתון תל אביב 2019 (צילום: אלבום פרטי)
יובל לסטר קידר ז"ל היה במשך כל חייו ספורטאי מצטיין, גם לפני התאונה הנוראית שגזלה ממנו את שתי ידיו. בצעירותו הוא התחרה בשחייה. לאחר הפציעה הוא הצטרף לקבוצת נכי צה"ל בתל אביב ואף הגיע לאליפות אירופה הפרא אולימפית בשחייה. כששב לגור במבשרת ציון הוא החליט להתחיל לרוץ למרחקים בצורה רצינית. החלטתו להצטרף לקבוצה של אנשים ללא מוגבלויות היתה מתוך מקום אידיאולוגי. "יובל התאמן ברצינות בקבוצת 'רבע לשבע' בהדרכתו של קובי רוטר, והיה רץ ככל הרצים בקבוצה. הריצה היתה חלק מאוד משמעותי בחייו והביאה לו הרבה אושר וסיפוק רב", היא מתארת.
משפחת לסטר קידר (צילום: אלבום פרטי)
איך הכרתם?
"את יובל הכרתי לפני כשמונה שנים בכנס. הוא הרצה שם ואני הייתי מרותקת. ניגשתי אליו לאחר ההרצאה והתחלתי איתו. התאהבתי ביובל בזכות מי שהוא היה. הרבה פעמים כשהיינו יוצאים היו מבטים נוקבים עלי ועל יובל בגלל הנכות שלו, ולעתים אף הייתי מעירה. יובל תמיד ניסה לומר לי לא להתייחס ולהמשיך הלאה. החברה הישראלית לא תמיד יודעת לכבד אנשים בעלי מוגבלויות ולראות מעבר למוגבלותם, ואת זה יובל ניסה לשנות".
אפרת ויובל לסטר קידר, ביום חתונתם (צילום: אלבום פרטי)
למה הכי תתגעגעי?
"אני אתגעגע לחיוך שלו ולשמחה שהוא הכניס לחיינו ולכך שהוא תמיד ידע להרגיע אותי. יובל ראה את הטוב בכל אחד ותמיד דאג לתת לכל אחד ואחת את מלוא תשומת הלב. לאנשי שירות שהיו מגיעים אלינו תמיד התייחס בכבוד ונהג לתת להם תשר גבוה כי ידע כמה מעט הם מרוויחים. הוא נגע בכל אחד שנקרה בדרכו ולא היה ניתן להתעלם מנוכחותו החזקה. יובל היה אב למופת והחלוקה בינינו היתה שווה, 50-50. יובל לימד את אלינור, בגיל שנה וחצי, לספור עד עשר וצבעים. הוא קילח, חיתל, האכיל – דברים שאבות עם שתי ידיים לא עושים. תמיד אמרתי לו שהוא גדול מהחיים. הדבר שאפיין את יובל זו האמונה – הוא האמין תמיד באנשים עד הסוף".
(מימין) יובל לסטר קידר ז"ל, שמוליק משי וענת יקיר – חבריו לקבוצת הריצה. סיום מרתון פרנקפורט 2018 (צילום: אלבום פרטי)
"אם יש מסר אחד מרכזי שיובל היה רוצה שאעביר הוא שתחמלו את עצמכם. לא רק עם אחרים. יובל תמיד אמר שאם מישהו שואל אותך 'מה שלומך', מצפים שתגיד שהכל בסדר. לא תמיד יכולים או רוצים לשמוע שלפעמים גם לא בסדר וקשה. תקשיבו ליובל. תגידו כשקשה. תתנו כוחות", כך כתבה אשתו בדף הפייסבוק שלה לאחר מותו.
חבריו לקבוצת הריצה של יובל מספרים כי לסטר קידר ז"ל, מעבר להיותו רץ נחוש, הוא היה אדם נדיב, חייכן וחכם. "למרתון הראשון שלו התאמנו יחד וזה דרש הרבה התאמות שאנשים ללא מוגבלות אפילו לא יכולים לתאר לעצמם", מספר חברו לקבוצה שמוליק משי. "כשסיימנו את המרתון בפרנקפורט נמתח על פניו של יובל חיוך גדול. מעולם לא ראיתי אדם שכל כך מאושר מהרגע". קובי רוטר, מאמנו מוסיף ומספר על האדם ששום מכשול לא עצר בעדו – "יובל התמודד עם הרבה אתגרים, אך לא נשבר לרגע ונתן הרבה השראה לחבריו לקבוצה".
לפי בקשת המשפחה, לאחר מותו, קבוצת הריצה של יובל לסטר קידר ז"ל, "רבע לשבע", רצה לזכרו במרתון לוצרן שבשוויץ.
יהי זכרו ברוך.
חברי קבוצת הריצה "רבע לשבע" רצים לזכרו של יובל לסטר קידר ז"ל בלוצרן, שוויץ. ימים ספורים לאחר מותו לפי בקשת המשפחה. חברת הקבוצה הילה פז מחזיקה כרזה לזכרו (צילום: שמוליק משי)
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
איש יקר ואהוב, יהיה זכרך ברוך
ריל
וואי מרגש מאד, שמחה שהיה אדם כזה בארץ שלנו- השראה. כן ירבו אנשים כמוהו. הטוב נשקף ממבטו, מעיניו הטובות. בתכם כה קורנת ומתוקה! לאשתו היקרה אני שולחת חיזוקים, כוחות, עוצמה ושמחה רבה, המשיכי את דרכו של יובל ואמצי את הגישה הבריאה שלו לחיים, למרות הקושי הרב בחסרונו של בעלך. אני בטוחה שזה יחיה אותך וירנין את לבך. אופטימיות היא שם המשחק
. שתדעי בעיקר שמחה.
ציונה
אדם גדול מהחיים באמת. יהי זכרו ברוך.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
משתתפת בצערכם, צער גדול מאוד לאבד אדם קרוב בנסיבות כאלה טרגיות. הופתעתי וכאבתי מהידיעה. לפני מספר חודשים שמעתי הרצאה שלו, הרגשתי שהייתה לו אמונה אמיתית בדבריו ואש בעיניים ומאוד התחברתי למילותיו. הוא סיפר על תפיסת המוגבלות החברתית ואני שותפה מאוד לרעיון השוויון והשותפות שהוא עסק בהם בהרצאה. לא ידעתי על פעליו בתחום הכושר הגופני. מדהים איך שהוא בחר לחיות, מלא עשייה כנה ומלאת משמעות.
אסף
לא הכרתי אותו. מאד מרגש ומצער. יהי זכרו ברוך.
אורי
הוא היה פשוט איש נהדר
אורי
הוא היה פשוט איש נהדר, אהוב ומקסים