בניין ימק"א הוא מהמבנים המפוארים של ירושלים, המגדל המרשים בראש מבנה הכניסה הראשית, המתנשא לגובה של כ-50 מטר, הוא אחד מסמלי העיר. בראש המגדל, שניתן לעלות אילו גם באמצעות מעלית, נמצאת התצפית לעבר פנורמה נהדרת של כל העיר וסביבתה. מתחת למפלס התצפית, המקורה בכיפה, נמצאת מרפסת הפעמונים ובה 36 פעמונים בגדלים שונים, היוצרים את הפעמונייה היחידה מסוגה בכל רחבי המזרח התיכון. הפעמונים עשויים מברונזה והם נוצקו במפעל בלונדון והורכבו בימק"א עם חנוכת הבניין בשנת 1933. משקלו של הפעמון הגדול הוא 1,500 ק"ג ושל הקטן 8 ק"ג. הפעמונייה הוקדשה למלך ג'ורג' החמישי. מתחת לקומת הפעמונים מצוי חדר הנגינה ובמרכזו מקלדת הפעמונים; המתקן מזכיר הכלאה בין עוגב לנול אריגה, שבעיקרו הוא מסגרת עץ אלון ועליה מותקנים 36 מנופים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מנופים אלו מסודרים במקלדת; מכל מנוף יוצא כבל מתכת העולה דרך חור בתקרת החדר לקומת הפעמונים ומתחבר לענבל. הורדת המנוף באמצעות הורדה עדינה שלהם או בהקשה מהירה עליהם באגרופים קמוצים, והן על ידי שימוש בדוושות רגליים (המפעילות במקביל להפעלה ידנית את 12 הפעמונים הגדולים) – גורמת לתנועת הענבלים ולהפקת הצלילים. הפעמונים מסודרים בשלוש אוקטבות כמעט מלאות. הפעלת מערכת הצלילים דורשת מיומנות רבה של תנועת אגרופים ואצבעות מהירה על פני המקלדת – לצורך הפקת צלילים רכים ושקטים או עזים ונוקשים, פעולה הדורשת מאמץ פיזי וקואורדינציה.
גבי שפלר, פרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית אשר שימש גם כפסיכולוג ראשי של בית החולים הרצוג, וכיום עם פרישתו עובד במרפאתו הפרטית – הוא הנגן המיומן ביותר כיום בארץ להפעלת המתקן. בהיותו סטודנט בשנת 1973 עבר שפלר קורס לנגני פעמונים בימק"א עם עוד שמונה אנשים, וניגן גם בפעמוניות ידועות באירופה ובארצות הברית. שפלר מנגן ברצף משנת 2006 במגדל הירושלמי. הקונצרטים הייחודיים שלו הנמשכים בין חצי שעה לשעתיים ומהווים פתיחה לפסטיבלים רבים בעיר. מזה עשור הוא מנגן בפסטיבל ירושלים לאמנויות, בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, פסטיבל באך, בפסטיבל ישראל – וכמובן בחג המולד – ובהזמנה מיוחדת בכנסים, אירועים משפחתיים וחברתיים. שפלר יושב ספון ומרוכז בחדר הנגינה, הנשמעת בחלל בעוצמה רבה ומחרישת אוזניים. הקהל, שמתכנס משעות הערב המוקדמות ברחבת הכניסה של ימק"א ובגן רחב-הידיים שבקדמתו, נהנה מהאוויר הצלול של ירושלים ומסימפוניית הצלילים. תהודת נגינת הפעמונים מתפזרת ברדיוס של כחצי ק"מ סביב. שפלר מעבד גם שירי ארץ ישראל אהובים (סשה ארגוב, דוד זהבי, נעמי שמר ועוד) או מנגינות רוסיות וצרפתיות ידועות – וכמובן גם מוזיקה קלאסית. המאזינים, באווירה לא מחויטת, חשים כאילו הצלילים נוחתים עליהם משמים. יש המצטרפים לשירה. שפלר מתאר את צירוף נגינת כל הפעמונים יחדיו "כמעין המיית מלאכים".
מסורת נגינת הפעמונים החלה בארצות השפלה באירופה (הולנד ובלגיה), כמוזיקת רחוב. הטונים העיליים המרובים, שיוצרת נגינה זו, מתאימים לנגינת המנונים ומזמורים נוצריים, אי לכך מרבית הפעמוניות נמצאות בעיקר באירופה ובארצות הברית. הן ממוקמות במגדלי פעמונים, בבנייני עירייה ובכיכרות העיר ומופעלות על ידי עובדי עירייה. בכנסיות, שמצויות בהן לרוב רק 2 או 4 פעמונים (כמו באוגוסטה ויקטוריה וכנסיית הגואל בירושלים), הם משמשים גם לציון אירועי אבל ושמחה. מספר הצלילים שלהם מוגבל, ואיש כנסייה יכול להפעילם. הנגינה בהן לא דורשת מיומנות רבה כמו זו שהכרחית במגדל הפעמונים של ימק"א, שמהמנגן בה נדרשת וירטואוזיות על מנת להפיק מהפעמונים שאינם ניתנים לכוון והמושפעים ממזג האוויר, רוחות, קור וחום – מנגינות ערבות לכל אוזן. הפעמוניות, המזוהות אף הן עם הכנסייה, לא בהכרח שייכות לכנסיות ובערים רבות באירופה, העיריות מתקינות את הפעמוניות על צריח הכנסייה, אך הבעלות והאחריות להפעלתם, היא של העירייה או הרשות המקומית.
בשנת 2018 עברה הפעמונייה בימק"א, לראשונה מאז התקנתה, שיפוץ יסודי על ידי חברה הולנדית. ההימצאות הממושכת באוויר הפתוח ובחשיפה למזגי אוויר שונים, גרמו לבליה ניכרת בפעמונים. המערכת כולה פורקה והועברה להולנד לשם שיפוץ. בנוסף, משך 85 שנה היו בה רק 35 פעמונים. בשלוש האוקטבות חסרו שני פעמונים מהקצה הנמוך. ככל הנראה – מיליון הדולר שתרם מיליונר אמריקאי לבניית בניין ימק"א (בין השנים 1933-1926) ולרכישת מערכת הפעמונים אזל, ולא הספיק ליציקת כל הפעמונים כולם. הנהלת ימק"א הבינלאומית החליטה אז, בין השאר, לחסוך בפעמון אחד. הנגינה התאפשרה אך הצליל חסר. עם שיפוץ המערכת כולה נוצק הפעמון החסר במשקל 850 ק"ג בהולנד, הובא לירושלים והורם במנוף מיוחד לחדר הפעמונים. לאות הוקרה לפעילותו רבת השנים של הנגן גבי שפלר, נחרטו בדופן הפנימית של הפעמון החדש האותיות GS, ראשי התיבות של שמו. המקלדת המשופצת אף היא, נענית כעת ביתר קלות לתנופת אגרופיו של הנגן, שקודם נאלץ לחבוש מגני אצבעות, והרמוניית האקורדים השתפרה.
פעמוניות מרשימות נוספות בעולם נמצאות בערים: ליון, אנטוורפן, אסטן, כרונינגן ולונדון. הגדולות בפעמוניות בעולם נמצאות בשיקגו ובניו יורק – ונחשבות למערכת פעמונים "אחיות". שתיהן נוצקו, בדומה לפעמוני ימק"א בשנות ה-30 המוקדמות וגם באותו מפעל בלונדון "ג'ילט וג'ונסון" (Gillet & Johnson). מערכת הפעמונים בשיקגו נמצאת בכנסיית "רוקפלר ממוריאל צ'יפל" Rockefeller Memorial Chapel)) ומורכבת מ-72 פעמונים שמשקלם הכולל כ-100 טון. הגדול שבהם שוקל 18.5 טון. זהו כלי הנגינה הגדול ביותר שנבנה אי פעם. מערכת "האחות" שלה, נמצאת בכנסיית ריברסייד בניו יורק (Riverside Church) ומורכבת מ-74 פעמונים, שהגדול שבהם שוקל 20 טון.
בשנים האחרונות מסתמנת נטייה בארצות המזרח הרחוק, להציב פעמוניות בפארקים ובמבני ציבור.
ד"ר אקרמן הוא מחבר הספרים: 101 אתרים בירושלים ו ירושלים המסתורית -99 אתרים חבויים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בסד
הנה הרפורמים משתלטים עלינו עם המוסיקות הנוצריות שלהם
ה' ירחם עלינו
שיפלו הפעמונים על ראשם אמן