דעה | הסדר שאחרי הבלגן: תמיר עדי הוא המפתח לשינוי שעברה בית"ר

אצטדיון רמת גן, סוף חודש יולי.

גביע הטוטו מול הפועל רעננה, שער של אוחנה, מיכאל כמובן, ואווירה טובה באוויר. בית"ר נראתה אז מצוין, קבוצה שתרוץ למעלה, כזו שיכולה לייצר דברים יפים השנה.

תמיר עדי, בחור די אלמוני ששיחק בשנה שעברה בהפועל קטמון מהליגה הלאומית, שנכנס באותו משחק למספר דקות, לא חשב לרגע שחודשיים אחר כך יהפוך לאחד השחקנים החשובים בצהוב-שחור. סביר להניח שהוא קיווה להזדמנויות פה ושם. אבל הרכב? באנקר? ועוד שהקבוצה רצה ככה? חלום. האמת היא שמציאות.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

דקה 90.

אם כבר הופעה קצרה, שתהיה כזו. עדי קיבל את הכדור 30 מטר משערו של ניצן והחל לדהור קדימה, כשהוא משחרר כדור עומק נהדר לפרדי פלומיין, הצרפתי היה יכול להחזיר לו ולסדר לקשר שער בכורה מול שער חשוף, אבל בחר כמיטב המסורת לנסות לעבור את השוער ונכשל. התקפה אחת שמסכמת 8 מחזורים של עונה, עוד לפני שהחלה.

את העונה הזו של בית"ר אפשר לחלק לשניים – פרדי פלומיין ותמיר עדי. שלא תטעו, הם לא הנושא המרכזי פה, ממש לא. אבל הם סמל לשתי צורות משחק שונות של בית"ר, לשתי תקופות שונות לעונה שעדיין נמצאת בחיתוליה – האחד בלגן, השני מצוין.

בארבעה משחקים העונה פתח הצרפתי בהרכב הראשון של בית"ר, כולם, ללא יוצא מן הכלל, אופיינו בדבר אחד – הכל חוץ מתכלס.

בית"ר הגיעה לעונה הזו מסונוורת מדי מגביע הטוטו, היא ציפתה שהפנטזיונריות שסיפקה שם תהפוך למספרים בליגה – ציפתה והתבדתה. כי בעוד גביע הטוטו הוא זמן לבדוק, לנסות, להריץ הרכבים, הליגה היא ההפך הגמור. בליגה קבוצה צריכה להציג סדר ובית"ר לא הציגה אחד כזה במשחקים בהם פתח הצרפתי. היא ציפתה שהכישרון האינדיבידואלי של כל שחקן יהפוך למשהו נוצץ וקיבלה בעיקר דריבלים מיותרים ובעיטות סתמיות. ליווי גארסיה סיבך בעיקר את עצמו, הקישור היה רך ופרוץ ובית"ר הזכירה את העונה שעברה – הרבה ציפיות בהתחלה, הרבה אכזבות בסוף.

ובמספרים: בית"ר "פלומיין" ירושלים – נקודה מ-12, מאזן שערים שלילי 8:1.

ואז הגיע עדי. ותראו מה קרה למספרים:

בית"ר "עדי" ירושלים – 12 נקודות מ-15, מאזן שערים חיובי 2:11

תומר אלקיים (צילום: פרטי)

היו כאלה שהרימו גבה אחרי הניצחונות על נס ציונה ונתניה. הם טענו, ובצדק, שמדובר בשתי הקבוצות בכושר הגרוע בליגה. אז בית"ר הגיעה לבלומפילד, מול הבונקר של יוסי אבוקסיס, מול אחת הקבוצות המאומנות בליגה, וניצחה. כל הדרך למקום הרביעי, מרחק 4 נקודות בלבד מהמקום השני – ועכשיו כבר אף אחד לא יטיל ספק.

הכניסה של תמיר עדי להרכב שינתה את כל צורת המשחק של בית"ר ירושלים. רוני לוי הבין שהוא מאבד את הקבוצה שלו, שהפנטזיונריות לא עובדת ושעדי היה הפתרון הטוב ביותר. עדי משחרר את מוחמד יותר קדימה (והוא כובש. עלי מוחמד כובש), סתם את הרכות באמצע (רק תראו איך היינו נראים בלעדיו נגד מכבי) ובעיקר, נתן קצת שקט.

תמיר עדי הוא לא סרג'י בוסקטס. הוא שחקן נהדר, אבל השינוי האמיתי פה הוא במערך, בהכנסת 6 אמיתי שמבליט את האיכויות של דן איינבינדר, שנותן לגדי קינדה חופש התקפי ונותן להגנה ביטחון כל פעם שאנטואן קונטה מחליט להיות חלוץ (שזה בערך 88 דקות מהמשחק), כי יש מי שיחפה, כל הדרך לצמרת.

במוצ"ש בית"ר תפגוש את הפועל כפר סבא, עם מטרה אחת ברורה – לנצח, בטדי, דבר שהוא כבר ממש לא בשגרה.  ניצחון – ואפשר לחלום, תשאלו את תמיר עדי.