משחקים גדולים נצרבים בזיכרון לפי הפריים שדרכו חווית אותם. לפעמים זה הפריים הטלוויזיוני ולפעמים זו זווית המבט למגרש מהנקודה שבה עמדת ביציע. את גמר היול"ב ב-2004, למשל, אזכור תמיד בגלל ידיו המתנפנפות מהתרגשות של אבי הראל, יו"ר הפועל המיתולוגי משנות ה-80 ואבא של גיא, שחדרו לפרקים לפריים שלי מהשורה השלישית ביציע בשרלרואה. בניצחון המרשים של הפועל על א.א.ק אתונה מאתמול בערב צפיתי, שלא כהרגלי, מקומת הגלריה בארנה. זה סיפק לי פריים עילי של ההתרחשות על המגרש, ואני לא רוצה להישמע כאילו האדריכל של הבניין שילם לי כדי לומר את זה, אבל תשמעו – רואים משם מעולה.
מה שבעיקר רואים משם ולא רואים מהיציע שמעל הספסל של הפועל זה את הפן הטקטי של המשחק, והדבר שהכי זעק לעין במשחק אתמול היא היעדרותו של שחקן אדום באזור הצבע. אין הכוונה להיעדרות במובן המטאפורי, כלומר נוכחות לא משפיעה מספיק של שחקן פנים, אלא היעדרות מילולית. הפועל שיחקה התקפות רבות עם חמישה שחקנים באזור קשת השלוש ואפס בשר בתוך מה שבתוכנית "אחד על אחד" בגל"צ נהגו לכנות "הבקבוק". זה אפשר לא.א.ק להציב שמירה כפולה על מוביל הכדור האדום שוב-ושוב ולהכריח אותו לשחרר כדורים לשלשות חופשיות בפינות שלא נכנסו. נראה שהמאמן היווני צפה במשחק של הפועל בטורקיה בשבוע שעבר והבחין שיש לה בעיה מסוימת בקליעה ל-3 (ה-0 מ-10 של ג'יימס פלדין מוסרים ד"ש).
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
זו גם הסיבה שהקמבק של הפועל ברבע השלישי קרה דווקא בדקות שעידן זלמנסון שיחק. האיש אמנם לא הסנטר הכי מבהיל באירופה, אבל אזור המחיה שלו הוא עדיין בצבע. העובדה שהוא רבץ שם, נתן חסימות וחתר להגיע לזריקות מאזור קו העונשין שינו לגמרי את ההתקפה של הפועל ואפשרו לגארדים מרווח נשימה. לא ברור למה עודד קטש לא הכניס את קופשאס אחרי שזלמנסון ירד לנוח, כי מי יותר טוב מהליטאי בלשמש גוש בשר שעצם נוכחותו מייצרת אימפקט חיובי? העובדה שקטש נמנע מלהעלות את קופשאס במחצית השנייה כולה מעלה חשד סביר שהוא לא מספיק מאמין בו בשלב הזה של העונה. מה שברור הוא שהפועל חייבת סנטר, שרוצה ויודע לשחק עם הגב לסל כדי להוסיף איזון להתקפה העומדת שלה. הקמבק המרגש ב-5 הדקות האחרונות אתמול מעיד יותר על הכישרון של ג'ייקבן בראון, ג'יימס פלדין, סולימן בריימו וטיישון תומאס ועל הרגליים הזקנות של חצי מהסגל של א.א.ק, מאשר על קו קדמי טוב שאינו זקוק לשינוי.
עופר מתן (צילום: פרטי)
האחוזים המטורפים של א.א.ק ל-3 (16 מ-29) לעומת אלה של הפועל (9 מ-28) היו אמורים להיות הסיפור של המשחק הזה והסיבה להפסד, עד שהפועל יצאה לריצה מוחצת ב-5 הדקות האחרונות והפכה פיגור 8 לניצחון ב-7. תסריט שבו קבוצה יריבה משלשלת שלשות בקצב סיטונאי ובביטחון שיא, בזמן שלקבוצת הבית רועדות הידיים כל פעם שהיא מקבלת שלשה חופשית, הוא לא מתקבל על הדעת. מלבד פלדין ובראון, שזורקים בביטחון ולרוב גם פוגעים באחוזים טובים, השחקנים המשלימים של הפועל (בלאט, לוקט, טימור ולוי עם 1 מ-10 אתמול) לא מפסיקים להחטיא שלשות.
מעבר לתהייה הלא מופרכת שהעלה מי שישב לידי ביציע – האם האחוזים הנמוכים קשורים לעובדה שהפועל מתאמנת בעיקר במלחה ולא בארנה? אני חושב ששווה לשקול את החלפת איזייה קאזינס בקלעי ולא במוביל כדור. אם הפועל תחליט לומר לגארד בנימוס שייצא לה מהפריים, ובהינתן הקליעה הבינונית של בר טימור, יכול מאוד להיות שקלעי סטייל כריס ג'ונסון הוא מה שיעזור לקטש יותר מעוד רכז בלי יד ל-3. כי כרגע הפועל עשויה להפוך לקבוצה הזאת שכל הצ'מפיונס ליג נוטה לשמור אותה אזורית ולתת לה להחטיא עצמה למוות מבחוץ.
עובד
אין לך מה לכתוב אל תכתוב כתיבה ללא כשרון
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אתה כתב אוהד מכבי..תפרגן..ירושלים יפרקו את מכבי