דעה | לא אותו רוני: הבעיה הכי גדולה של רוני לוי ובית"ר

הבעיה הכי גדולה של רוני לוי מודל 2019/20 היא לא פתיחת העונה הגרועה של בית"ר, גם לא הסגל שנבנה בצורה לא מאוזנת. הבעיה של רוני לוי היא גם לא שחקן כזה או אחר שלא מספקים את הסחורה (ויש לא מעט כאלה בבית"ר הנוכחית). הבעיה של רוני לוי היא רוני לוי עצמו. הבעיה היא העובדה שרוני לוי נראה כמו גרסה חיוורת של עצמו. שהוא לא מזכיר במאומה את המאמן הקפדן שהיה בעבר. זה שהוביל את מכבי חיפה לשלוש אליפויות רצופות.

רוני לוי הנוכחי מוותר לעצמו ולשחקנים שלו יותר מדי. רוני לוי הזה מאפשר לחגוג באופוריה (שלא לומר בהיסטריה) זכייה בתואר הלא חשוב של גביע הטוטו. רוני לוי כיום לא מסוגל להרגיע את כולם. רוני לוי של היום היה מקבל חתיכת בעיטה בישבן מרוני לוי של פעם.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת" 

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

וזו הבעיה הכי גדולה של רוני לוי. וגם של בית"ר.

אל משחק הליגה במוצ"ש בית"ר הגיעה כשהיא "שיכורה" מהניצחון בגמר גביע הטוטו, ועל הזחיחות והשכרות הזו היא שילמה. ובגדול. במקום להבהיר לכולם שצריך להרגיע ולהירגע, רוני לוי התבשם גם הוא מהניצחון על מכבי תל אביב ביום שלישי. אז הוא לא הצליח להעביר את המסר שאיבוד נקודות בטדי יוביל לכך שהליגה תברח. והיא ברחה. ולא רק שהליגה ברחה – בית"ר כנראה גם לא תהווה פקטור בהתמודדות על האליפות.

רמי מנדל

ואחרי הבעיה ששמה רוני לוי, צריך להודות שלבית"ר יש עוד לא מעט בעיות. סגל השחקנים של בית"ר היום לא שווה יותר מאמצע טבלה. אמנם לרוני לוי יש תירוצים ונסיבות מקלות – הסגל נבנה לא נכון (והאחריות לכך היא בעיקר של יוסי בניון ואלי אוחנה) ומיכאל אוחנה נפצע – אבל גם עם מה שיש, רוני לוי פשוט לא מצליח לעבוד. כי הוא לא אותו רוני לוי.

***

תש"ף ברוכה הבאה: השבוע חגגנו את בואה של השנה החדשה, ועשינו את זה עם גביע אדום ראשון לעונה, אחרי ניצחון בשניות הסיום על הראש של היריבה המושבעת ותצוגה מרשימה מאוד של השחקנים שיובילו את הפועל העונה: תמיר בלאט, שהולך ומשתבח (איזה כדור לסולימן בריימו בסוף משחק); סולימן בריימו, שנראה כמו באנקר בשני צידי המגרש ומחוצה לו; ג'ייקובן בראון, שעלה פצוע ובכל זאת שלט בכל מה שקרה ברבע הרביעי; טרנט לוקט, שהטלתי ספק לגביו ואני לגמרי חוזר בי – שחקן שנמצא בכל מקום במגרש; ובעל הבית מיסטר ג'יימס פלדין. וכל זה כשטיישון תומאס פצוע. יש עם מה לעבוד העונה וזה נראה מעניין.

קרדיט מגיע גם לעודד קטש. לפני שבועיים הפועל פגשה קבוצת יורוליג (חימקי מוסקבה) ולא יכלה לה והיום, שבועיים אחרי, כבר נראית הרבה יותר ברורה ומתואמת ומוכנה לצאת לדרך. הפתיחה החזקה של המשחק היתה מרגשת, אבל העובדה שגם כשנראה היה שזה בורח מהידיים ומכבי בורחת, האדומים היו שם כדי לחזור בריצה נפלאה. קטש שלט במהלכים ועבד עם התחושות וזה הצליח.

השנה נפתחת הכי מתוק שיש עם תואר ביד ואופטימיות לעונה מוצלחת.