דעה | לא מסתמנים כהברקה: לוקט, קאזינס וקופשאס הם שלושה סימני שאלה

הפועל ירושלים השלימה השבוע את משחקי ההכנה שלה באיטליה עם ניצחון על ססארי האיטלקית (השני בתוך מספר ימים), מחזיקת היורופקאפ, המפעל השני בחשיבותו של פיב"א וקבוצתו של מיודענו קרטיס ג'ראלס. הניצחון המתיק במעט את הטעם המר מהתבוסה הגדולה לחימקי מוסקבה החזקה, ששמה את האדומים, למרבה האכזבה, בפרופורציה לגבי יכולתם המקצועית. הפערים בין הפועל לחימקי היו כל כך גדולים, והם רק הדגישו את ההבדלים העצומים בין היורוליג העונה לליגת האלופות של פיב"א.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

משחקי אימון הם אמצעי בלבד לניסוי כלים, להרצת סגל חדש והם לא קובעים שום דבר ולכן מוקדם להסיק מסקנות. מה שכן – הם אינדיקציה ראשונית לסגל החדש שהעמידו גיא הראל ועודד קטש. זה לא אומר שצריך להסיק מסקנות על פיהם, אבל הם כן צריכים להדליק נורות. עקבתי הקיץ בסקרנות רבה אחרי בניית הקבוצה, צפיתי במשחקי האימון שהיו פתוחים לקהל במלחה ואלו ששודרו מאיטליה והרושם הראשוני שלי מהסגל החדש הוא שכמה סימני שאלה מרחפים מעל שלושה שחקני חיזוק: טרנט לוקט, אייזיאה קאזינס ומינדאוגאס קופשאס. בעוד שהציפיות מהאחרון אינן גבוהות והוא רק יכול להפתיע לטובה, קאזינס ולוקט אמורים להיות עמודי תווך בקבוצה, אבל היכולת שהם הפגינו במשחקי האימון, לא מעידה שהם אכן כאלה והתחושה כרגע שעד חנוכה יהיו פה שינויים.

שמעתי שיותם הלפרין גמע שעות של וידיאו על הזרים החדשים. אני בטוח שהוא למד אותם, את חוזקותיהם וחולשותיהם. באחד הראיונות שקיים לאחרונה הסביר הלפרין שלא כל מי שרצו הקיץ ניתן היה להביא, ושיקולי תקציב בסופו של דבר הכריעו. האיסלנדי שהיה אמור לנחות על המשבצת של לוקט חתך שנייה לפני חתימה על חוזה בבירה ונחת בקאזאן – על המשבצת של לוקט, שעשה את הכיוון ההפוך לירושלים. האם זה מה שהפועל צריכה בעמדה הזו? ימים יגידו.

כרגע ברור דבר אחד – הפועל מצמצמת בתקציב השחקנים, אבל השאלה הגדולה היא האם הצליחה לגנוב שחקנים בשכר נמוך ולקבל מהם תפוקות גדולות במגרש, ועל פניו זה לא נראה כרגע ונצטרך להמתין לגביע וינר ולפתיחת העונה כדי לשפוט טוב יותר את השחקנים החדשים.

רמי מנדל

בכל מקרה צמצום תקציב השחקנים משפיע כנראה גם על קצב מכירת המנויים כי אוהדים אוהבים כוכבים מוכרים שיעניקו חווית צפייה ונכון לרגע זה, על פי משחקי האימון, אלו לא השחקנים שיעשו את ההבדל.

***

השבוע שמעתי על נסיעה דחופה של שי אהרון ואורי שירצקי לקנדה לנסות ולגייס כספים לקופתה המדולדלת של קטמון, שנפגעה לא רק עי ירידה במכירת המנויים אלא בעיקר מכך שיוסי ליפקין ובני סיוון צמצמו משמעותית את תרומתם.

אהרון ושרצקי מבינים שהסגל הצעיר שיש להם לא יספיק כדי לשרוד הליגה הלאומית. כולנו מברכים על קידום שחקני נוער לקבוצה הבוגרת, אבל קבוצת הנוער של קטמון משחקת בליגה השנייה לנוער ושחקניה לא מתאימים ובשלים להחזיק את קטמון בליגה הלאומית הכל כך קשה. ולכן זיו אריה צריך להתעורר ולהבין שעם קלישאות כמו ״אנחנו חיים מאימון לאימון״ הוא לא ישרוד.