לפני קצת יותר משנה, ביום בו נכנס משה חוגג למשרדי בית"ר ירושלים בפעם הראשונה, לא חיכה לו שם הרבה בלשון המעטה. הסגל הדל, שכמה ימים לפני הודח בבושת פנים מאירופה מול קבוצת דייגים מגיאורגיה, הצריך חיזוק מהיר וחוגג פתח בטקטיקת הצלה – לקנות מכל הבא ליד, מה שיש, מה שפנוי, ולקוות שזה יעבוד.
הטקטיקה הזאת הייתה בעצם סתימת חורים, הימור שאולי יחזיק (והוא לא החזיק) לשנה, אבל אי אפשר לבנות עליו באמת לעתיד. הגיל הממוצע של השחקנים שרכש חוגג באוגוסט-ספטמבר 18 הוא 30 – טל בן חיים, דודו גורש, ערן לוי ומאור בוזגלו הם רק חלק מרשימה של שחקנים שנחתו בטדי באותה תקופה. משה חוגג בנה סגל, אבל לא קבוצה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אולי זה הכישלון של העונה הנוכחית, אולי התווית הדרך החדשה של יוסי בניון, אבל השנה הסיפור בבית"ר ירושלים שונה לחלוטין. הגיל הממוצע של שחקני הרכש בחלון הנוכחי הוא 23.5, עם שחקנים כמו ליוואי גארסיה, מיכאל אוחנה ועלי מוחמד, המטרה ברורה – בניית שלד שעם חיזוק נכון יכול לייצר את מה שייצרו באר שבע ומכבי תל אביב בשנים האחרונות.
וכאן מתחיל סיפורה האמיתי של העונה הזו. במסיבת עיתונאים לקראת פתיחת העונה נשאל חוגג על השאיפות של בית"ר לעונה הזו וענה כי מקום שני יהווה הישג. במילים אחרות, חוגג לא בונה על אליפות, אלא על השגת המקום באירופה. שלב אחר שלב, הרי בית"ר נלחמה בפלייאוף התחתון רק לפני חודשיים. האליפות עוד תגיע.
אבל בית"ר של שני המחזורים הראשונים לא מתנהלת כמו קבוצה שהמטרה שלה היא אירופה. היא מאבדת עשתונות מהר מדי. הרחשים מצד הצוות המקצועי שמקווים לרכש, בעיקר בגזרת ההתקפה והמגן השמאלי, מרגישים יותר כמו רחשים של קבוצה שרוצה אליפות כבר עכשיו, שלא מסתפקת באירופה, הסבלנות נגמרה עוד לפני שהחלה.
תומר אלקיים (צילום: פרטי)
האם השאיפה לתואר כבר העונה טובה לבית"ר? לא בהכרח. ברור שתואר זה כיף והלוואי שנזכה לאחד כזה כבר השנה, אבל הרעיון של חוגג, לפחות הרעיון שהתבסס עליו לפני פתיחת העונה הנפלאה בגביע הטוטו שהגבירה את הרעב בטדי, היה לבנות בסיס, ועל הבסיס הזה להוסיף חיזוק מתאים כל שנה. המטרה האמיתית של השנה הזו, היתה לפחות, לפתח את השחקנים הקיימים, להפוך אותם לטובים ובשלים יותר ולמצות את הכישרון בהם, ובשנה הבאה, עם חיזוק של שניים-שלושה שחקנים לרוץ לאליפות.
הסגל של בית"ר נבנה מהמון שחקנים כישרוניים. אבל אם נסתכל לעומק נגלה שאף אחד מהשחקנים האלה לא סיפק מספרים גדולים אף פעם, גארסיה לא הצליח להבקיע יותר מחמישה שערים לעונה, קינדה מעולם לא נתן עונת שיא כמו שציפו ממנו ומוחמד הוא שחקן נהדר שמה שחסר לו, ניחשתם נכון, אלה המספרים. המטרה העיקרית של בית"ר השנה היא להפוך את הפוטנציאל של הסגל שלה למספרים, הישג של בית"ר העונה, הרבה לפני אליפות או גביע, יהיה אם קינדה יסיים עם 15 שערים ובישולים, אם גארסיה יגיע ל-10 שערים, אם מוחמד יבקיע איזה 3-2 שערים מרחוק. אם השחקנים האלה יתפתחו, השמיים הם הגבול.
בית"ר צריכה להירגע, לרדת לקרקע ולשאול את עצמה – מה המטרה האמיתית של העונה הזו? נכון, כולנו מחכים לתארים, כולנו משתוקקים להם, אבל קודם כל צריך לשפר את הבסיס, אז אולי נצטרך לשרוד עוד עונה בלי תואר (והלוואי שיהיה גם וגם), אבל נזכה לראות קבוצה שתרוץ פה לשנים, שנים שתארים לא ירגישו בהן כמו משהו רחוק, רק תהיו קצת סבלניים.
עידי
כרטיס לאירופה ? תנסו להישאר בליגה…