לפני כ-12 שנים, כשדן איינבינדר עלה לקבוצת הנוער של בית"ר הוא היה גבוה וצנום. כ-55 ק”ג החזיקו אז את 185 הסנטימטרים שלו. זה, כמעט מיותר לציין, לא היה מספיק. הוא החל לעבוד קשה בחדר הכושר, העלה את מסת השריר וגם עלה במשקל. עובדה זו עזרה לו לצבור ביטחון, ואחרי שנת התחשלות, בעונת 2006/07 (עונת הדאבל של קבוצת הנוער), הוא היווה בשנייה חלק חשוב במערך של גיא עזורי שזכה בעוד אליפות, האחרונה של הנוער של בית"ר. בעונה שלאחר מכן, היה חריג גיל בנוער, קיבל כמה הזדמנויות לקראת סוף העונה בבוגרים ואף ישב על הספסל בגמר גביע המדינה מול מכבי חיפה (בזכייה לאחר הניצחון 1:2).
איינבינדר היה באותן שנים חלק בלתי נפרד מקבוצת הנוער, שלא לומר המנהיג של הקבוצה. קריירת הנוער שלו, שלוש עונות בסך הכל, היתה מרשימה – דאבל בעונה הראשונה (שבה הוא מיעט לשחק), אליפות בעונה השנייה כבורג מרכזי, ומקום שלישי בעונה האחרונה. מאז, כידוע, מחלקת הנוער הצהובה לא נשמה אוויר פסגות. שנים של הזנחה פושעת במחלקה הובילו את הקבוצה למאבקי תחתית ופעם אחת זה אף הסתיים בירידת ליגה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
העבודה הנפלאה שנעשית השנה במחלקת הנוער – עבודה שהחלה עוד בתחילת העונה הקודמת עם תחילת בעלותו של משה חוגג על הקבוצה – היא בהחלט מבורכת, אבל את הפירות שלה נראה כולנו בעוד כמה שנים. בדיוק כמו שקרה עם הפירות של קבוצת הנוער הגדולה ההיא של איינבינדר, שבה שיחקו בין השאר עידן ורד ואופיר קריאף.
אותו בסיס שהיה עד לתקופת הזוהר האחרונה של מחלקת הנוער של בית"ר צריך להוביל את הבוגרים עכשיו לתקופת הזוהר החדשה. לכן, לאחר שדוד קלטינס וטל כחילה עזבו את בית וגן, זוהי חובת מועדון להחזיק שחקנים שגדלו במחלקה והם חלק מבשרה של בית"ר.
אבל בואו נתמקד בתרומתו המקצועית של הקפטן המשני של בית"ר. אין ספק שבשיטה הנוכחית של רוני לוי ממה שמסתמן מתחילת העונה – 4-2-3-1, כשאיינבינדר מוצב לצד עלי מוחמד הנפלא ומיכאל אוחנה משחק כשחקן חופשי לפניהם, בית”ר מעט חשופה. שני הקשרים במערך כזה אמורים להיות מספיק איכותיים בהגנה – לחלץ כדורים ולנוע לשטח המת – ובהתקפה – להשתתף בהנעת הכדור ולהוציא את הקבוצה קדימה. איינבינדר היה רגיל לשחק כקשר 50-50, ביחד עם קשר אחורי קלאסי מאחוריו ולצד קשר יצירתי נוסף. כאשר הוא מוצב לצד מוחמד, משימות ההגנה מתחלקות ביניהם. גם הקשר הניז'רי היה רגיל לשחק עם קשר אחורי קלאסי מאחוריו (אולסק בעונה שעברה וגלזר בעונה שלפניה). ופה טמונה הבעיה של בית"ר.
יהיו משחקים בהם הצבתם של איינבינדר ומוחמד תספיק לרוני לוי, אבל יהיו משחקים בהם יצטרך קישור מעובה יותר ואגרסיבי. לוי, אם לא יתחמש בקשר אחורי רציני, יצטרך למצוא פתרונות טקטיים או הצבה אחרת של שחקנים. שילוב של קינדה כשחקן מרכז מגרש ולא בכנף, שילוב של קריאף במקום אחד משחקני ההתקפה או, ופה אנחנו מגיעים לצעד המתבקש מבחינתי – השארתו של אפונסו טיירה בסגל כזר שישי, במידה ויביאו זר בעמדת הבלם ויקפיאו/ישחררו את ז’וארז’יניו.
הקשר הפורטוגלי לא קיבל מספיק קרדיט בעונה שעברה. אחרי עונה טובה מאוד בקרית שמונה, הוא הגיע לבית"ר, אבל לא קיבל מספיק קרדיט. למרות הכל, טיירה השיג מדדים הגנתיים מצוינים וזה מספיק כדי לתת לו הזדמנות נוספת.
תגובות